משפחה שנייה: הסכם ממון, צוואות והדירה

למשפחות · For Families · 4 בנובמבר 2026

התשובה הקצרה

במשפחה שנייה יש לרוב כמה אנשים שתלויים בהחלטות של בני הזוג: בן או בת הזוג, ילדים מקשר קודם של כל אחד מהם, ולעיתים גם ילדים משותפים. כשאין הסדר בכתב, חלים ההסדרים שבחוק: איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, וחלוקת העיזבון לפי חוק הירושה, התשכ״ה-1965. בהרחבה: הסכם ממון בנישואים שניים – מה הוא פותר ומה לא, והדירה אחרי פטירה במשפחה שנייה.

הסכם ממון, צוואות מתואמות והסדר מפורש לגבי הדירה מאפשרים לבני הזוג לקבוע בעצמם מה שייך למי, מי יורש מה, והיכן יגור מי שנותר בחיים – כך שהדברים ידועים מראש לבן הזוג ולילדים.

1. מה קובע החוק כשאין הסכם

לפי סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הנישואין כשלעצמם אינם פוגעים בקניינו של כל אחד מבני הזוג, אינם מקנים לאחד מהם זכויות בנכסי השני ואינם מטילים עליו אחריות לחובות השני. לפי סעיף 3 לחוק, כשאין הסכם ממון, או במידה שההסכם אינו קובע אחרת, חל הסדר איזון המשאבים.

לפי סעיף 5(א) לחוק, עם התרת הנישואין או עם פקיעתם במות אחד מבני הזוג, זכאי כל אחד מהם למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות (סעיף 5(ג)). מן האיזון מוחרגים:

• נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין, ונכסים שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
• גמלה המשתלמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, וגמלה או פיצוי המגיעים על פי חיקוק בשל נזק גוף או מוות;
• נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

במשפחה שנייה יש משמעות מיוחדת לסעיף 5(ב) לחוק: כשהנישואין פוקעים במות בן זוג, יורשיו באים במקומו לעניין הזכות לאיזון משאבים.

2. הסכם ממון: צורה ואישור

לפי סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הסכם ממון וכל שינוי בו נעשים בכתב. סעיף 2 לחוק קובע מי מאשר או מאמת אותו, לפי מועד החתימה:

לפי סעיף 2(ב) לחוק, האישור ניתן רק לאחר שבית המשפט או בית הדין נוכח שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. נוטריון מאמת הסכם בכפוף לאותו מבחן (סעיף 2(ג1)).

3. מה אפשר להסדיר בהסכם ממון במשפחה שנייה

• מה נשאר נפרד ומה משותף. דירה שאחד מבני הזוג הביא עמו לקשר, חסכונות, זכויות פנסיה וחלק בעסק – ומה ייחשב משותף מעתה (סעיפים 3 ו-5(א)(3) לחוק יחסי ממון בין בני זוג).
• מה קורה כשהנישואין פוקעים במות אחד מבני הזוג. מה יקבל בן הזוג שנותר בחיים, ומה יעבור ליורשים.
• מגורים או הכנסה לבן הזוג. בבע״מ 1811/20 (13.4.2021) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור, וכך נותרה בתוקף תניה בהסכם ממון שאושר בבית המשפט, שלפיה דמי השכירות מנכס של בני הזוג ישולמו לאלמנה כל ימי חייה. נקבע שהתניה אינה הסכם בדבר ירושה כמשמעותו בסעיף 8 לחוק הירושה, ובפסקה 21 צוין שזכות מגורים לבן זוג בהסכם ממון היא הסדר מקובל ואפשרי.

4. צוואות במשפחה שנייה

כשאין צוואה, לפי סעיף 11(א) לחוק הירושה, בן הזוג נוטל את המיטלטלין של משק הבית המשותף, לרבות מכונית נוסעים, ואם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – מחצית משאר העיזבון. היתר מתחלק בין קרובי המוריש (סעיפים 10 ו-12 לחוק). לפי סעיף 11(ג) לחוק, מה שמגיע לבן הזוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג או לפי הסכם ממון אינו מנוכה מחלקו בעיזבון.

לפי סעיף 8(א) לחוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים; ולפי סעיף 8(ב), מתנה שתוקנה רק לאחר מות הנותן תקפה רק אם נעשתה בצוואה. לכן הסכם הממון והצוואות נערכים כמסמכים נפרדים, המנוסחים כך שיתאימו זה לזה.

• צוואות הדדיות. לפי סעיף 8א לחוק הירושה, בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של האחד על צוואת האחר. בחיי שניהם, ביטול תקף רק בהודעה בכתב לבן הזוג האחר, והיא מבטלת את שתי הצוואות. לאחר מות אחד מהם, בן הזוג שנותר בחיים רשאי לבטל רק אם יסתלק ממה שהוא אמור לקבל לפי צוואת המנוח, או ישיב את מה שקיבל, אלא אם הצוואות קבעו הסדר אחר. בהרחבה: צוואה הדדית.
• ”יורש אחר יורש“. לפי סעיף 42 לחוק הירושה, המצווה רשאי לצוות לבן הזוג תחילה, ולאחריו לילדים. הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני זוכה במה ששייר הראשון; אולם הראשון אינו יכול לגרוע בצוואתו מזכותו של השני (סעיף 42(ב)).

על עריכת הצוואה, החתימה וההפקדה – עריכת צוואה.

5. הדירה

חוק הירושה קובע הסדר מוגבל להמשך המגורים בדירה:

• תקופת מעבר. לפי סעיף 108 לחוק הירושה, מי שגר עם המוריש בדירתו ערב מותו רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חודשים, ואם הוא יורש – שישה חודשים.
• מגורים כשוכרים. לפי סעיף 115 לחוק הירושה, בן הזוג, הילדים וההורים שגרו עם המוריש בדירה שהייתה בבעלותו רשאים להוסיף ולגור בה כשוכרים של היורשים שהדירה נפלה בחלקם. דמי השכירות, התקופה והתנאים נקבעים בהסכם ביניהם, ובאין הסכם – בידי בית המשפט.
• חלוקה בהסכמה. לפי סעיף 110(ד) לחוק הירושה, סעיפים 112 עד 117 אינם חלים כשהיורשים מחלקים את העיזבון בהסכמה.

בני זוג המבקשים להסדיר את המגורים באופן אחר – למשל זכות מגורים לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן מעבר הדירה לילדים – קובעים זאת בהסכם ממון, בצוואות, או בשניהם יחד.

6. בני זוג שאינם נשואים: הסכם חיים משותפים

לפי סעיף 55 לחוק הירושה, ”איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה“, ובשעת מות אחד מהם אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר – רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים. הדבר חל כשאין בצוואת המוריש הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת. לפי סעיף 57(ג) לחוק, הנשאר בחיים זכאי גם למזונות מן העיזבון כאילו היו נשואים.

המשרד עורך הסכמי חיים משותפים וצוואות המתואמות עמם. הסכם חיים משותפים נעשה בכתב ונחתם בידי שני בני הזוג. אין חובה לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה, אך ניתן להגישו לאישור, והאישור מחזק את מעמדו המשפטי.

7. הסכם ממון שנחתם בחו״ל

סעיף 15 לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע את הדין החל על יחסי הממון בין בני זוג. מעמדו של הסכם שנחתם בחו״ל נבחן לפי נסיבותיו, בתיאום עם היועצים שלכם בחו״ל – משפחות בישראל ובחו״ל.

8. עורך דין אחד לשני בני הזוג

לפי כלל 14(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו-1986, עורך דין לא ייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין. לפי כלל 14(ד), הוראה זו אינה חלה על עריכת הסכם שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. לכן המשרד עורך הסכם ממון לשני בני הזוג רק בהסכמת שניהם בכתב.

לפי כלל 15, עורך דין שערך מסמך לא יטען לאחר מכן נגד כשרותו, ולפי כלל 16(א) לא יטפל נגד לקוח בעניין שטיפל בו למענו. ייצוג משותף של שני בני הזוג מותר, ומתאים בעיקר לבני זוג שההסכמות ביניהם כמעט מלאות, שמצבם הכלכלי מאוזן יחסית, ושמבקשים עורך דין אחד שינסח ויתעד את רצונם החופשי. כשיש פערים ברכוש, בהכנסה או בכוח המיקוח, או כשאחד מבני הזוג חש לחץ או אי-נוחות, ראוי שכל אחד מהם יקבל ייעוץ נפרד.

9. מה כולל השירות

• הסכם ממון לפני הנישואין או במהלכם, או עדכון של הסכם קיים, והגשתו לאישור או לאימות.
• הסכם חיים משותפים לבני זוג שאינם נשואים.
• צוואות יחיד או צוואות הדדיות, מתואמות עם הסכם הממון, והפקדתן אצל הרשם לענייני ירושה אם בוחרים בכך.
• הסדר מגורים בדירה ובחינת הבעלות בה.
• בחינת המוטבים הרשומים בקופות ובביטוחי החיים – קופות של נפטר.
• ייפוי כוח מתמשך לכל אחד מבני הזוג, לפי הצורך.
• העברת נכסים בין בני הזוג או לילדים – בתיאום עם רואה החשבון שלכם לעניין מס ודיווח.

10. איך זה מתנהל

1. מיפוי. פגישת מפת דרכים: מי בני המשפחה, מהם הנכסים והיכן הם, ומה כבר נחתם – הסכם, צוואה או ייפוי כוח.
2. המלצות בכתב. סיכום מה נדרש ובאיזה סדר, עם הצעת מחיר ברורה ובכתב לפני שמתחילים.
3. ניסוח, חתימה והפקדה. טיוטות שנבחנות עם בני הזוג עד שהן משקפות את רצונם, מעמד חתימה מסודר, אישור או אימות של הסכם הממון, והפקדת הצוואות.

לקביעת פגישת מפת דרכים

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין אישור הסכם ממון לבין אימותו?

לפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, הסכם ממון טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי המוסמך. בהסכם שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, אימות של רושם הנישואין יכול לבוא במקום האישור (סעיף 2(ג)), ובהסכם שנכרת לפני הנישואין – גם אימות של נוטריון (סעיף 2(ג1)).

אפשר לחתום על הסכם ממון אחרי החתונה?

כן. לפי סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, הסכם שנכרת במהלך הנישואין, וכל שינוי בהסכם קיים, טעונים אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי המוסמך. אימות בידי נוטריון או רושם נישואין אינו אפשרי בשלב זה.

האם אפשר לקבוע שבן הזוג ימשיך לגור בדירה, ושהיא תעבור לילדים?

לפי סעיף 115 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965, בן הזוג שגר עם המוריש בדירה שהייתה בבעלותו רשאי להוסיף ולגור בה כשוכר של היורשים, בכפוף לסעיפים 115(ב) ו-110(ד). הסדר אחר נקבע בהסכם ממון או בצוואות. בבע״מ 1811/20 צוין שזכות מגורים לבן זוג בהסכם ממון היא הסדר מקובל ואפשרי, ולפי סעיף 42 לחוק הירושה ניתן לצוות לבן הזוג תחילה ולילדים אחריו.

האם עורך דין אחד יכול לערוך הסכם ממון לשנינו?

לפי כלל 14(ד) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו-1986, עורך דין רשאי לערוך הסכם לשני צדדים אם שניהם הסכימו לכך בכתב. המשרד עורך הסכם לשני בני הזוג רק בהסכמה כזו.

אנחנו חיים יחד ואיננו נשואים. איזה דין חל עלינו?

לפי סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965, כשאף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה אילו היו נשואים – אלא אם הצוואה קובעת אחרת, במפורש או במשתמע. לפי סעיף 57(ג) לחוק, הנשאר בחיים זכאי גם למזונות מן העיזבון. הסכם חיים משותפים וצוואות מאפשרים לקבוע הסדר מפורש.

חתמנו על הסכם ממון בחו״ל. האם הוא חל בישראל?

סעיף 15 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, קובע את הדין החל על יחסי הממון. מעמדו של הסכם שנחתם בחו״ל נבחן לפי נסיבותיו, בתיאום עם היועצים שלכם בחו״ל.

המידע בעמוד הוא מידע כללי על הדין הישראלי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל השירותים למשפחות