קופת גמל, קרן פנסיה וביטוח חיים של נפטר – למי הכסף שייך, ומה הצוואה לא משנה.

צוואות וירושה · Wills & Succession · 6 בספטמבר 2026 · 9 דקות קריאה

התשובה הקצרה

הכספים האלה אינם חלק מהעיזבון. סעיף 147 לחוק הירושה קובע שסכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על-פי חוזה ביטוח, חברות בקופת גמל או בקרן פנסיה אינם בכלל העיזבון – אלא אם נקבע שהם מגיעים לעיזבון. המשמעות היא שהם משולמים למוטבים שנרשמו בקופה, ללא צו ירושה או צו קיום צוואה, בדרך כלל בתוך שבועות; הצוואה אינה משנה את המוטבים מעצמה; ורק כאשר אין מוטבים רשומים נכנסים לתמונה היורשים והצו – ובמקרים מוגבלים, מסלול מקוצר ליתרה נמוכה. חשבון הבנק של הנפטר מתנהל באופן הפוך לחלוטין, ולכן ראוי לטפל בשני העניינים במקביל, אך לא לראותם כמקשה אחת.

1. הכלל – ומה נובע ממנו

סעיף 147 קצר, אך תוצאותיו רחבות. ראשית, אין צורך בצו: הגוף המנהל משלם למוטב על-פי תעודת פטירה, זיהוי ואישור על חשבון הבנק המקבל. שנית, הכספים אינם עומדים לרשות נושי העיזבון בדרך הרגילה – הם אינם נכנסים לקופה שממנה נפרעים החובות לפי סעיפים 103–104 לחוק, ובית המשפט העליון הכיר בכך כבר בפרשת ריבנשטיין (ע״א 155/80). שלישית, וזהו החלק המפתיע: הצוואה אינה שולטת בכספים אלה. מי שכתב בצוואתו ”כל רכושי לבתי“ ולא עדכן את טופס המוטבים בקופה, הותיר בפועל את הקופה לבן הזוג לשעבר הרשום בה משנת 2004.

הסעיף מאפשר גם את ההיפך – לקבוע שהכספים כן יגיעו לעיזבון, למשל כדי שיחולקו על פי הצוואה או ישמשו לפירעון חובות. זוהי בחירה שנעשית בחיים, בטופס המוטבים, ואינה מתרחשת מאליה.

2. לא כל המוצרים שווים – מי מקבל מה

המונח ”קופת גמל של נפטר“ מאגד בפועל ארבעה מוצרים שונים, ובכל אחד מהם נקבע הזכאי באופן שונה:

לפיכך השאלה הראשונה שיש לשאול אינה ”מה כתוב בצוואה“ אלא ”איזה מוצר זה, ומה רשום בו“. את התשובה מוסר הגוף המנהל, לרוב בתוך ימים, למי שמציג תעודת פטירה והוכחת קרבה.

3. הצוואה מול טופס המוטבים – הנקודה שטרם הוכרעה

סעיף 36(ב) לחוק החוזים מאפשר לחוסך לשנות את המוטב ”בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב“. השאלה אם ההודעה על הצוואה חייבת להגיע לקופה בחיי החוסך פיצלה את בית המשפט העליון: בפרשות פישר (ע״א 3807/90) ומילשטיין (ע״א 5027/90) נפסק שכן; בפרשת כץ (ע״א 233/98) ובפרשת יפה (ע״א 236/84) הובעה העמדה שצוואה שהגיעה לקופה גם לאחר הפטירה, אך לפני החלוקה, יכולה לשנות את המוטב. בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים לכאן ולכאן, ובוחנים גם את תקנונה של הקופה עצמה.

הגופים המוסדיים פתרו לעצמם את חוסר הוודאות באמצעות כלל עבודה, המופיע כיום ברוב אתריהם: הם משלמים לפי טופס המוטבים, אלא אם נמסרה להם, לפני החלוקה, צוואה שמאוחרת לטופס המוטבים האחרון, מתייחסת במפורש לקופה או לפוליסה (ולא ”כל רכושי“), וניתן לה צו קיום. צוואה שאינה עונה על כל התנאים הללו לא תשנה את התשלום בקופה, ומי שסבור כי הוא זכאי לכספים יידרש להתדיין עם המוטב שקיבל אותם, ולא עם הקופה.

בתי המשפט הלכו לעיתים רחוק יותר מכלל העבודה הזה. בעניין עיזבון פ׳ (עמ״ש 39687-04-16, מחוזי תל אביב, 2017) הדירה המנוחה את בניה בצוואה כללית – ”כל רכושי“ – בלי לנקוב בשמות הקופות, ובטופסי הקופות סימנה ”יורשים על פי דין ייחשבו כנהנים“. בית המשפט לענייני משפחה העביר לבנים כ-6 מיליון ₪ מכוח סעיף 147; בית המשפט המחוזי הפך את התוצאה ופסק את הכסף לעיזבון, בשלושה נימוקים חלופיים: ”יורשים על פי דין“ בטופס פורש ככולל את היורשים על פי הצוואה; הצוואה שינתה כדין את המוטבים, משום שתקנוני הקופות מאפשרים הודעה על צוואה לפני החלוקה; ולחלופין הצוואה היא ”התניה“ כמשמעותה בסיפא של סעיף 147. המסקנה המעשית אינה שצוואה כללית מספיקה, אלא שכאשר הטופס מציין ”יורשים על פי דין“ ולא שמות, התוצאה תלויה בפרשנות, בתקנון ובנסיבות – וזהו בדיוק המצב שמוטב שלא להותיר.

מכאן נגזרים שני כללים מעשיים. לחוסכים: מי שמבקש שהצוואה תקבע, יעדכן את טופס המוטבים בכל קופה ופוליסה בהתאם – פעולה של דקות ספורות באזור האישי – ואם בכל זאת מסתמכים על הצוואה, יש לציין בה כל קופה ופוליסה בשמה ולמסור עותק לגוף המנהל עוד בחיים. ליורשים: לבדוק מיד, בטרם תשלם הקופה, אם קיימת צוואה העשויה לשנות את התמונה, ולהודיע על קיומה בכתב.

נקודה נוספת, הנוגעת לרבים שערכו ייפוי כוח מתמשך: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע במפורש שמיופה כוח אינו רשאי לקבוע מוטבים לכספים המשולמים במות הממנה. מי שמבקש שהמוטבים הרשומים בקופה יהיו נכונים, נדרש לעשות זאת בעצמו, כל עוד הוא כשיר.

4. אין מוטבים – מה עושים

כאשר לא נרשמו מוטבים, או שנרשם ”היורשים על פי דין“, או שהמוטב היחיד נפטר לפני החוסך, הכספים משולמים ליורשים – ולשם כך נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה, בדיוק כמו ביחס לחשבון הבנק. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה באופן מקוון, ובמקרים הפשוטים מטופלת בתוך כ-40 ימים לאחר תקופת הפרסום – פירוט במדריך ”איזה צו צריך“.

קיים חריג אחד, מוגבל ומכוון למקרים שבהם עלות הצו עולה על הכספים שבקופה. לפי חוזר גופים מוסדיים 2017-9-8 של רשות שוק ההון, הגוף המנהל רשאי לשלם ללא צו, אם מתקיימים כל אלה: היתרה בחשבון אינה עולה על כ-8,000 ₪ (הסכום מתעדכן כל 1 בינואר לפי המדד, והגופים מפרסמים את הסכום העדכני); עברו לפחות שלוש שנים מהפטירה; המבקשים הם בן זוג, הורה או ילד של הנפטר; הם חתמו על הצהרה שהם היורשים על-פי דין ועל כתב שיפוי; והגוף המנהל בדק באתר הרשם שלא ניתן צו ולא הוגשה בקשה לצו. המסלול אינו פתוח ליורשים אחרים, ואינו חל בקרן פנסיה כשיש שאירים.

עיקרו של מסלול זה פשוט: הוא שימושי כאשר זו הקופה היחידה ואין נכסים אחרים. כאשר קיימים גם חשבון בנק, דירה או רכב, נדרש צו בכל מקרה, וההמתנה של שלוש שנים אינה חוסכת דבר.

5. איתור – ”הר הכסף“ ו”הר הביטוח“

רבים אינם יודעים היכן התנהלו קופותיו של הנפטר. רשות שוק ההון מפעילה שני מנועי חיפוש ללא תשלום: ”הר הכסף“ לקופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים – פעילים ולא פעילים – ו”הר הביטוח“ לפוליסות ביטוח, בכניסה באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית. שני המנועים מציגים באילו גופים מצויים כספים על שם הנפטר, אך לא את הסכומים. השלב הבא הוא פנייה לכל גוף עם תעודת פטירה, צילום תעודת הזהות של הפונה, אישור ניהול חשבון בנק, ולפי העניין – טופס תביעת מוטב או צו. ראוי לבדוק גם את חשבונות הבנק של הנפטר: ”הר הכסף 2“ של בנק ישראל ממלא תפקיד זהה ביחס לחשבונות ולפיקדונות, ועל כך במאמר על חשבון הבנק.

מוטב שאינו יודע אם הוא רשום ככזה רשאי לשאול במישרין: הגופים המנהלים מוסרים לקרוב מדרגה ראשונה, לאחר זיהוי, אם קיימת הוראת מוטבים ומי רשום בה – וזהו המידע הקובע אם נדרש צו אם לאו.

6. מס – על פי פרסומי הגופים המוסדיים ורשות המסים

על פי פרסומי הגופים המנהלים ורשות המסים, שאינם תחליף לבדיקה פרטנית עם יועץ מס, התמונה הכללית היא כדלקמן:

• כספי תגמולים והרווחים שנצברו עליהם עד הפטירה פטורים ממס, ובלבד שנמשכו בתוך שלושה חודשים ממועד הפטירה. רווחים חדשים, שנצברו מתום שלושת החודשים, חייבים במס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי.
• כספי פיצויים שבקופה חייבים במס לפי שיעור המס השולי של הנפטר, בניכוי הפטור שהיה זכאי לו.
• בכספי ”תיקון 190“ (קצבה מוכרת): בפטירה לפני גיל 75 – פטור מלא למוטבים, קרן ורווחים; בפטירה אחרי גיל 75 – המוטבים נכנסים לנעלי הנפטר ומשלמים 15% על הרווח הנומינלי של הרובד השני.
• חלופה למשיכה: העברת החלק לחשבון קופת גמל חדש על שם המוטב – פעולה שאינה אירוע מס, משמרת את דחיית המס, ומאפשרת בעתיד המרה לקצבה. מי שמעל גיל 60 יכול לשקול גם קצבה.

הכללים משתנים, והמספרים תלויים במועד המשיכה, בסוג הכספים ובנתוני הנפטר; בטרם מושכים סכום משמעותי – ובוודאי בטרם מחליטים בין משיכה, העברה וקצבה – ראוי להיוועץ.

7. מוטבים ויורשים בחו״ל

כאן הופך סעיף 147 ליתרון של ממש. כאשר המוטב רשום, אין צורך בצו ירושה ישראלי ואין צורך בחוות דעת על הדין הזר: הגוף המנהל משלם על-פי תעודת פטירה – ואם ניתנה בחו״ל, מאושרת באפוסטיל ולעיתים מתורגמת – זיהוי המוטב, טופס תביעה, ואישור על חשבון בנק מקבל. חלק מהגופים מבקשים שהחתימה תאומת בפני קונסול ישראלי או נוטריון מקומי בצירוף אפוסטיל. מוטב שהוא אזרח או תושב ארה״ב עשוי להתבקש למלא טופס W-9 – דרישת דיווח אמריקאית שהגופים בישראל מיישמים.

שני עניינים שראוי לדעת מראש: צו קיום צוואה או Letters שניתנו בחו״ל אינם מחליפים צו ישראלי כאשר אין מוטבים ונדרש צו; ואם הנפטר לא היה תושב ישראל בעת פטירתו, הבקשה לצו מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולא לרשם. על מסלול זה – במאמר נפרד.

8. סדר פעולות – בשבועות הראשונים

• להוציא תעודת פטירה, ולערוך רשימה של כל הקופות והפוליסות באמצעות ”הר הכסף“ ו”הר הביטוח“.
• לפנות לכל גוף ולברר: איזה מוצר זה, האם רשומים בו מוטבים ומי הם, ומהם המסמכים הנדרשים.
• לבדוק אם קיימת צוואה, ואם היא מתייחסת במפורש לקופה או לפוליסה – להודיע על כך לגוף המנהל בכתב בטרם ישלם.
• לזכור את חלון שלושת החודשים לעניין המס, ולהחליט – בליווי יועץ – בין משיכה, העברה לחשבון על שם המוטב, וקצבה.
• אם אין מוטבים – להגיש בקשה לצו לרשם לענייני ירושה; מסלול היתרה הנמוכה רלוונטי רק כאשר אין נכסים אחרים.
• בקרן פנסיה – לפנות מיד לקרן בעניין קצבת השאירים; הזכאות אינה תלויה בצוואה.
• לחוסכים הקוראים מאמר זה בחייהם: להיכנס לאזור האישי ולבדוק מי רשום כמוטב. זהו הכלל היחיד כאן התלוי בכם בלבד.

שאלות נפוצות

המוטב הרשום נפטר לפני החוסך – מה קורה?

אם לא נקבע מוטב חלופי, דין הכספים כאילו לא נרשמו מוטבים כלל: הם משולמים ליורשי החוסך על פי צו. חלק מהתקנונים קובעים שחלקו של מוטב שנפטר עובר ליורשיו שלו, ולכן חשוב לקרוא את הטופס ואת התקנון.

נרשם ”היורשים על פי דין“ – האם הדבר נחשב לרישום מוטבים?

לא במובן המעשי. הגוף המנהל ישלם רק על פי צו ירושה או צו קיום צוואה, שכן נדרש גורם מוסמך שיקבע מי היורשים. מי שמבקש לחסוך מבני משפחתו את הצורך בצו – ירשום שמות.

הקופה שילמה למוטב, ואני סבור שהצוואה זיכתה אותי – מה עושים?

קופה שפעלה על פי הטופס מילאה את חובתה. התביעה, אם קיימת עילה, היא נגד המוטב שקיבל את הכספים, בבית המשפט לענייני משפחה, והיא תידרש להתמודד עם הפסיקה החלוקה שתוארה בסעיף 3. זהו מצב שמוטב למנוע מבעוד מועד.

ביטוח חיים במסגרת המשכנתא – למי הוא משולם?

לבנק, עד גובה יתרת המשכנתא, שכן הבנק הוא המוטב הבלתי חוזר בפוליסה. היתרה, אם נותרה, משולמת למוטבים הרשומים או ליורשים. ראוי לפנות לחברת הביטוח ולבנק מיד, שכן הפוליסה עשויה לפרוע את החוב הרובץ על הדירה.

האם הכספים בקופה נלקחים בחשבון לצורך איזון משאבים או חובות?

הכספים מצויים מחוץ לעיזבון, ולכן אינם משמשים כרגיל לפירעון חובות העיזבון; אך בן זוג שנותר בחיים עשוי לטעון לזכויות בהם מכוח יחסי הממון, ובתי המשפט דנו בכך לא פעם. במקרה כזה, וכן במקרה של חובות ניכרים, ראוי להיוועץ בטרם מושכים את הכספים.

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, או תחליף להם. נהלי הגופים המוסדיים והסכומים הצמודים למדד משתנים מעת לעת ויש לאמתם מול הגוף המנהל. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין וביועץ מס ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל המאמרים