קופת גמל, קרן פנסיה וביטוח חיים של נפטר – למי הכסף שייך, ומה הצוואה לא משנה.

ירושה · Succession · 6 בספטמבר 2026 · 9 דקות קריאה

התשובה הקצרה

הכספים האלה אינם חלק מהעיזבון. סעיף 147 לחוק הירושה קובע שסכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על-פי חוזה ביטוח, חברות בקופת גמל או בקרן פנסיה אינם בכלל העיזבון – אלא אם נקבע שהם מגיעים לעיזבון. המשמעות: הם משולמים למוטבים שנרשמו בקופה, בלי צו ירושה או צו קיום צוואה, בדרך כלל בתוך שבועות; הצוואה אינה משנה את המוטבים מעצמה; ורק כשאין מוטבים רשומים נכנסים לתמונה היורשים, הצו – ובמקרים מוגבלים, מסלול מקוצר ליתרה נמוכה. חשבון הבנק של הנפטר מתנהג הפוך לחלוטין, ולכן כדאי לטפל בשניים במקביל ולא באותו סל.

1. הכלל – ומה נובע ממנו

סעיף 147 הוא קצר, ותוצאותיו רחבות. ראשית, אין צורך בצו: הגוף המנהל משלם למוטב על-פי תעודת פטירה, זיהוי ואישור על חשבון הבנק המקבל. שנית, הכסף אינו עומד לרשות נושי העיזבון בדרך הרגילה – הוא לא נכנס לקופה שממנה פורעים חובות לפי סעיפים 103–104 לחוק, ובית המשפט העליון הכיר בכך כבר בפרשת ריבנשטיין (ע״א 155/80). שלישית, וזה החלק שמפתיע: הצוואה אינה שולטת בכספים האלה. מי שכתב ״כל רכושי לבתי״ ולא עדכן את טופס המוטבים בקופה, השאיר בפועל את הקופה לבן הזוג לשעבר שרשום שם משנת 2004.

הסעיף מאפשר גם את ההיפך – לקבוע שהכספים כן יגיעו לעיזבון, למשל כדי שיחולקו לפי הצוואה או ישמשו לפירעון חובות. זו בחירה שעושים בחיים, בטופס המוטבים, ולא משהו שקורה מעצמו.

2. לא כל המוצרים שווים – מי מקבל מה

המונח ״קופת גמל של נפטר״ מאגד בפועל ארבעה מוצרים שונים, ובכל אחד מהם הזכאי נקבע אחרת:

לכן השאלה הראשונה ששואלים אינה ״מה כתוב בצוואה״ אלא ״איזה מוצר זה, ומה רשום בו״. את התשובה נותן הגוף המנהל, לרוב תוך ימים, למי שמציג תעודת פטירה וקרבה.

3. הצוואה מול טופס המוטבים – הנקודה הלא מוכרעת

סעיף 36(ב) לחוק החוזים מאפשר לחוסך לשנות את המוטב ״בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב״. השאלה אם ההודעה על הצוואה חייבת להגיע לקופה בחיי החוסך פיצלה את בית המשפט העליון: בפרשות פישר (ע״א 3807/90) ומילשטיין (ע״א 5027/90) נפסק שכן; בפרשת כץ (ע״א 233/98) ובפרשת יפה (ע״א 236/84) הובעה עמדה שצוואה שהגיעה לקופה גם אחרי הפטירה, לפני החלוקה, יכולה לשנות את המוטב. בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים לכאן ולכאן, ובוחנים גם את התקנון של הקופה עצמה.

הגופים המוסדיים פתרו לעצמם את חוסר הוודאות בכלל עבודה, שמופיע כיום ברוב אתריהם: הם משלמים לפי טופס המוטבים, אלא אם נמסרה להם, לפני החלוקה, צוואה שמאוחרת לטופס המוטבים האחרון, מתייחסת במפורש לקופה או לפוליסה (לא ״כל רכושי״), וניתן לה צו קיום. צוואה שאינה עונה על כל התנאים – לא תשנה את התשלום בקופה, ומי שסבור שהוא זכאי יצטרך להתדיין עם המוטב שקיבל את הכסף, לא עם הקופה.

בתי המשפט הלכו לעיתים רחוק יותר מכלל העבודה הזה. בעניין עיזבון פ׳ (עמ״ש 39687-04-16, מחוזי תל אביב, 2017) הדירה המנוחה את בניה בצוואה כללית – ״כל רכושי״ – בלי לנקוב בשמות הקופות, ובטופסי הקופות סימנה ״יורשים על פי דין ייחשבו כנהנים״. בית המשפט לענייני משפחה העביר לבנים כ-6 מיליון ₪ מכוח סעיף 147; בית המשפט המחוזי הפך את התוצאה ופסק את הכסף לעיזבון, בשלושה נימוקים חלופיים: ״יורשים על פי דין״ בטופס פורש ככולל את היורשים על פי הצוואה; הצוואה שינתה כדין את המוטבים, משום שתקנוני הקופות מאפשרים הודעה על צוואה לפני החלוקה; ולחלופין הצוואה היא ״התניה״ כמשמעותה בסיפא של סעיף 147. המסקנה המעשית אינה שצוואה כללית מספיקה – אלא שכשהטופס אומר ״יורשים על פי דין״ ולא שמות, התוצאה תלויה בפרשנות, בתקנון ובנסיבות, וזה בדיוק המצב שכדאי לא להשאיר.

מכאן שני כללים מעשיים. לחוסכים: אם רוצים שהצוואה תקבע, לעדכן את טופס המוטבים בכל קופה ופוליסה בהתאם – זה חמש דקות באזור האישי – ואם בכל זאת מסתמכים על הצוואה, לציין בה כל קופה ופוליסה בשמה ולמסור עותק לגוף המנהל בחיים. ליורשים: לבדוק מיד, לפני שהקופה משלמת, אם יש צוואה שעשויה לשנות את התמונה, ולהודיע על קיומה בכתב.

נקודה נוספת, שנוגעת לרבים שערכו ייפוי כוח מתמשך: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע במפורש שמיופה כוח אינו רשאי לקבוע מוטבים לכספים שמשולמים במות הממנה. מי שרוצה שהמוטבים בקופה יהיו נכונים, צריך לעשות את זה בעצמו, כל עוד הוא כשיר.

4. אין מוטבים – מה עושים

כשלא נרשמו מוטבים, או שנרשם ״היורשים על פי דין״, או שהמוטב היחיד נפטר לפני החוסך, הכסף משולם ליורשים – ולשם כך צריך צו ירושה או צו קיום צוואה, בדיוק כמו לחשבון הבנק. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, מקוונת, ובמקרים הפשוטים מטופלת בתוך כ-40 ימים לאחר תקופת הפרסום.

יש חריג אחד, מוגבל ומכוון למקרים שבהם עלות הצו עולה על הכסף שבקופה. לפי חוזר גופים מוסדיים 2017-9-8 של רשות שוק ההון, הגוף המנהל רשאי לשלם ללא צו, אם מתקיימים כל אלה: היתרה בחשבון אינה עולה על כ-8,000 ₪ (הסכום מתעדכן כל 1 בינואר לפי המדד, והגופים מפרסמים את הסכום העדכני); עברו לפחות שלוש שנים מהפטירה; המבקשים הם בן זוג, הורה או ילד של הנפטר; הם חתמו על הצהרה שהם היורשים על-פי דין ועל כתב שיפוי; והגוף המנהל בדק באתר הרשם שלא ניתן צו ולא הוגשה בקשה לצו. המסלול אינו פתוח ליורשים אחרים, ואינו חל בקרן פנסיה כשיש שאירים.

השורה התחתונה על המסלול הזה היא פשוטה: הוא שימושי כשזו הקופה היחידה ואין נכסים אחרים. כשיש גם חשבון בנק, דירה או רכב – צריך צו בכל מקרה, וההמתנה של שלוש שנים אינה חוסכת דבר.

5. איתור – ״הר הכסף״ ו״הר הביטוח״

רבים אינם יודעים היכן היו לנפטר קופות. רשות שוק ההון מפעילה שני מנועי חיפוש חינמיים: ״הר הכסף״ לקופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים – פעילים ולא פעילים – ו״הר הביטוח״ לפוליסות ביטוח, בכניסה דרך מערכת ההזדהות הלאומית. שני המנועים מציגים באילו גופים יש כספים על שם הנפטר, לא את הסכומים. השלב הבא הוא פנייה לכל גוף עם תעודת פטירה, צילום תעודת זהות של הפונה, אישור ניהול חשבון בנק, ולפי המקרה – טופס תביעת מוטב או צו. כדאי לבדוק גם את חשבונות הבנק של הנפטר: ״הר הכסף 2״ של בנק ישראל עושה את אותו הדבר לחשבונות ולפיקדונות, ועל כך במאמר על חשבון הבנק.

מוטב שאינו יודע אם הוא רשום ככזה יכול לשאול ישירות: הגופים המנהלים מוסרים לקרוב מדרגה ראשונה, לאחר זיהוי, אם קיימת הוראת מוטבים ומי רשום בה – זה המידע שקובע אם צריך צו או לא.

6. מס – מה שהגופים המוסדיים ורשות המסים מפרסמים

לפי הפרסומים של הגופים המנהלים ורשות המסים, שאין כאן תחליף לבדיקה פרטנית שלהם עם יועץ מס, התמונה הכללית היא זו:

• כספי תגמולים והרווחים שנצברו עליהם עד הפטירה פטורים ממס, ובלבד שנמשכו בתוך שלושה חודשים ממועד הפטירה. רווחים חדשים, שנצברו מתום שלושת החודשים, חייבים במס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי.
• כספי פיצויים שבקופה חייבים במס לפי שיעור המס השולי של הנפטר, בניכוי הפטור שהיה זכאי לו.
• בכספי ״תיקון 190״ (קצבה מוכרת): בפטירה לפני גיל 75 – פטור מלא למוטבים, קרן ורווחים; בפטירה אחרי גיל 75 – המוטבים נכנסים לנעלי הנפטר ומשלמים 15% על הרווח הנומינלי של הרובד השני.
• חלופה למשיכה: העברת החלק לחשבון קופת גמל חדש על שם המוטב – פעולה שאינה אירוע מס, משמרת את דחיית המס, ומאפשרת בעתיד המרה לקצבה. מי שמעל גיל 60 יכול לשקול גם קצבה.

הכללים משתנים, והמספרים תלויים במועד המשיכה, בסוג הכספים ובנתוני הנפטר; לפני שמושכים סכום משמעותי – ובוודאי לפני שמחליטים בין משיכה, העברה וקצבה – כדאי להתייעץ.

7. מוטבים ויורשים בחו״ל

כאן סעיף 147 הופך ליתרון של ממש. כשהמוטב רשום, אין צורך בצו ירושה ישראלי ואין צורך בחוות דעת על הדין הזר: הגוף המנהל משלם על-פי תעודת פטירה – ואם היא ניתנה בחו״ל, מאושרת באפוסטיל ולעיתים מתורגמת – זיהוי המוטב, טופס תביעה, ואישור על חשבון בנק מקבל. חלק מהגופים מבקשים שהחתימה תאומת בפני קונסול ישראלי או נוטריון מקומי עם אפוסטיל. מוטב שהוא אזרח או תושב ארה״ב עשוי להתבקש למלא טופס W-9 – דרישת דיווח אמריקאית שהגופים בישראל מיישמים.

שני דברים שכדאי לדעת מראש: צו קיום צוואה או Letters שניתנו בחו״ל אינם מחליפים צו ישראלי כשאין מוטבים ונדרש צו; ואם הנפטר לא היה תושב ישראל בפטירתו, הבקשה לצו מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולא לרשם. על המסלול הזה – במאמר נפרד.

8. סדר פעולות – בשבועות הראשונים

• להוציא תעודת פטירה, ולערוך רשימה של כל הקופות והפוליסות דרך ״הר הכסף״ ו״הר הביטוח״.
• לפנות לכל גוף ולשאול: איזה מוצר זה, האם רשומים מוטבים ומי הם, ומהם המסמכים הנדרשים.
• לבדוק אם יש צוואה, ואם היא מתייחסת במפורש לקופה או לפוליסה – להודיע לגוף המנהל בכתב לפני שהוא משלם.
• לזכור את חלון שלושת החודשים למס, ולהחליט – עם יועץ – בין משיכה, העברה לחשבון על שם המוטב, וקצבה.
• אם אין מוטבים – להגיש בקשה לצו לרשם לענייני ירושה; לבדוק אם מסלול היתרה הנמוכה רלוונטי רק כשאין נכסים אחרים.
• בקרן פנסיה – לפנות מיד לקרן בעניין קצבת שאירים; הזכאות אינה תלויה בצוואה.
• לחוסכים שקוראים את זה בחיים: לפתוח את האזור האישי ולבדוק מי רשום כמוטב. זה הכלל היחיד כאן שתלוי רק בכם.

שאלות נפוצות

המוטב הרשום נפטר לפני החוסך – מה קורה?

אם לא נקבע מוטב חלופי, הכסף מתנהג כאילו לא נרשמו מוטבים: משולם ליורשי החוסך לפי צו. חלק מהתקנונים קובעים שחלקו של מוטב שנפטר עובר ליורשיו-שלו – ולכן חשוב לקרוא את הטופס ואת התקנון.

נרשם ״היורשים על פי דין״ – זה נחשב מוטבים?

לא במובן המעשי. הגוף המנהל ישלם רק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה, כי הוא צריך שמישהו יקבע מי היורשים. אם מטרתכם לחסוך מהמשפחה את הצו – רשמו שמות.

הקופה שילמה למוטב, ואני חושב שהצוואה זיכתה אותי – מה עושים?

הקופה שפעלה לפי הטופס עשתה את שלה. התביעה, אם יש עילה, היא נגד המוטב שקיבל את הכסף, בבית המשפט לענייני משפחה, ותצטרך להתמודד עם הפסיקה החלוקה שתוארה בסעיף 3. זו הסיטואציה שעדיף למנוע בחיים.

ביטוח חיים דרך המשכנתא – למי הוא משולם?

לבנק, עד גובה יתרת המשכנתא – הבנק הוא המוטב הבלתי חוזר בפוליסה. יתרה, אם נותרה, למוטבים הרשומים או ליורשים. כדאי לפנות לחברת הביטוח ולבנק מיד, כי הפוליסה עשויה לפרוע את החוב שרובץ על הדירה.

הכסף בקופה נחשב לצורך איזון משאבים או חובות?

הוא מחוץ לעיזבון, ולכן אינו משמש כרגיל לפירעון חובות העיזבון; אך בן זוג שנותר בחיים עשוי לטעון לזכויות בו מכוח יחסי הממון, ובתי המשפט דנו בכך לא פעם. במקרה כזה, ובמקרה של חובות גדולים, כדאי להתייעץ לפני שמושכים.

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, או תחליף להם. נהלי הגופים המוסדיים והסכומים הצמודים למדד משתנים מעת לעת ויש לאמתם מול הגוף המנהל. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין וביועץ מס ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל המאמרים