האם ייפוי כוח אמריקאי (Durable Power of Attorney) תקף בישראל?
זוהי אחת השאלות הנפוצות שמפנות אלינו משפחות ישראליות-אמריקאיות: ”לאבא יש Durable Power of Attorney מעורך הדין שלו בפלורידה. מדוע הבנק בתל אביב אינו מקבל אותו?“ התשובה מתחלקת לשניים – לפני אובדן הכשירות ולאחריו – והחלק השני הוא המפתיע.
ייפוי כוח מתמשך · Lasting POA · 6 באוקטובר 2026 · 7 דקות קריאה
התשובה הקצרה
כל עוד ההורה כשיר – כן, בכפוף לאימות. לאחר אובדן הכשירות – לא, אלא בהליך בבית משפט. ייפוי כוח שנחתם בארה״ב הוא בישראל ייפוי כוח רגיל לפי חוק השליחות: הבנק יפעל לפיו אם הוא מאומת כדין – בפני קונסול ישראלי או בפני נוטריון מקומי בצירוף אפוסטיל – ובהיקף הכתוב בו. ואולם סעיף 14(א) לחוק השליחות מסיים כל שליחות ”בגריעת כשרותו“ של השולח, והמילה durable במסמך האמריקאי אינה משנה את הדין הישראלי. רק ייפוי כוח מתמשך לפי חוק הכשרות המשפטית ממשיך לפעול בישראל לאחר אובדן הכשירות (סעיף 32כו). הכרה במסמך זר לאחר אובדן הכשירות מחייבת פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בצירוף חוות דעת על הדין הזר. המסקנה המעשית פשוטה: כל עוד ההורה כשיר, יש לערוך ייפוי כוח מתמשך ישראלי, ולהותיר את המסמך האמריקאי לנכסים שבארה״ב.
1. ייפוי כוח זר בישראל – כשהממנה כשיר
הדין הישראלי אינו דורש שייפוי כוח ייערך בישראל. הוא דורש שני דברים: שהמסמך יהיה בר-תוקף מבחינת צורתו, ושניתן יהיה להסתמך על החתימה שעליו.
- צורה. לפי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, ייפוי כוח כללי, וייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין הטעונה רישום, ”לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם“ – למעט ייפוי כוח הניתן לעורך דין (סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין). ואולם לפי סעיף 20(ב), הוראה זו אינה חלה על ייפוי כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן; לגבי ייפוי כוח שנחתם בארה״ב, האימות נועד להוכחת החתימה ולעמידה בדרישות הבנק או לשכת רישום המקרקעין, ולא לתוקפו לפי סעיף 20. ייפוי כוח ספציפי לפעולה מוגדרת אינו כפוף לדרישה זו, אך גם אותו יבקש הבנק לראות מאומת.
- אימות מחו״ל. שתי דרכים מקובלות: חתימה בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, שלפי סעיף 50א לחוק הנוטריונים מוסמך להשתמש בחוץ-לארץ בסמכויות נוטריון ו”דין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור כדין פעולה של נוטריון“; או חתימה בפני נוטריון מקומי בצירוף אפוסטיל לפי אמנת האג 1961, שארה״ב וישראל חברות בה. אישור נוטריוני הוא ”ראיה מספקת בהליך משפטי“ (סעיף 19). הבנקים נוטים להעדיף את המסלול הקונסולרי, ולדרוש תרגום לעברית כשהמסמך באנגלית.
- היקף. הבנק קורא את המסמך. ייפוי כוח אמריקאי כתוב לפי הדין של מדינתו, ולעיתים אינו מזכיר כלל פעולות בחשבון ישראלי, המרת מטבע או העברה לחו״ל; פעולה שאינה כתובה בו לא תיעשה. סעיף 17(א) לחוק השליחות מוסיף כי כאשר ניתנה הרשאה אחת לכמה שלוחים, חזקה שעליהם לפעול יחד, אלא אם נקבע אחרת.
- גיל המסמך. סעיף 6(א) לחוק להגנת רכוש מופקד קובע כי לא תירשם בפנקס המקרקעין, או בכל פנקס אחר המתנהל על פי חיקוק, פעולה שתוקפה תלוי ברישום, אם צד לה מיוצג על פי מינוי או הרשאה הניתנים לחזרה שעברו מיום נתינתם עשר שנים – אלא אם הוגשה בכתב הסכמת הממנה לפעולה ולא עברה שנה ממתן ההסכמה, או שבית המשפט התיר את הרישום. ייפוי כוח ישן, גם אמריקאי, לא יספיק אפוא למכירת הדירה ללא רענון.
2. ומה קורה כאשר ההורה מאבד את כשירותו
כאן נפרדות דרכיהם של הדין הישראלי והדין האמריקאי. בארה״ב, המילה durable נועדה בדיוק לכך – שהמסמך יוסיף לעמוד בתוקפו גם לאחר אובדן כשירותו של הממנה. בישראל, סעיף 14(א) לחוק השליחות קובע שהשליחות ”מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו“. החריג היחיד, הקבוע בסעיף 14(ב), הוא הרשאה שניתנה להבטחת זכותו של אדם אחר – ייפוי כוח בלתי חוזר – ואין זה המקרה של הורה המסמיך את ילדו.
ההסדר הישראלי היחיד החורג מכלל זה הוא ייפוי כוח מתמשך לפי פרק שני1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: סעיף 32כו קובע ש”על אף הוראות חוק השליחות והוראות כל דין, שליחות לפי ייפוי כוח מתמשך לא תסתיים רק משום שהממנה חדל להיות בעל כשירות“. ואולם ההסדר חל על מסמך שנערך בטופס הקבוע בתקנות, נחתם בפני עורך דין שהוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי, והופקד אצלו. מסמך אמריקאי אינו עונה על דרישות אלה. התוצאה היא שמרגע שנודע לבנק על אובדן הכשירות, הוא יראה את ייפוי הכוח הזר כפקוע; סעיף 15 לחוק השליחות, המגן על צד שלישי שלא ידע על סיום השליחות, חדל להגן עליו מרגע שהדבר נודע לו.
3. הכרה בייפוי כוח מתמשך זר – המסלול הקיים, ומדוע אין לסמוך עליו
האפוטרופוס הכללי השיב על שאלה זו במפורש במסגרת השאלות והתשובות שפרסם: למי שמעוניין בהכרה בישראל בייפוי כוח מתמשך שנערך בחו״ל לפי דין זר, ”מוצע לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לקבלת סעד הצהרתי בצירוף הוכחת הדין הזר ואימות המסמך בהתאם לדיני הראיות“. במילים אחרות: הליך בבית משפט, חוות דעת מומחה לדין של אותה מדינה, תרגומים ואימותים – וכל זאת בתקופה שבה המשפחה נדרשת לשלם למטפלת ולבית האבות. המסלול קיים, והוא הפתרון כאשר לא נעשה דבר בעוד מועד; אין הוא בגדר תכנון.
4. מה עושים במקום – ומתי
בעוד ההורה כשיר, עורכים ייפוי כוח מתמשך ישראלי לנכסים ולעניינים בישראל. הילדים המתגוררים בחו״ל יכולים להתמנות למיופי כוח ולחתום מרחוק; על כך בפירוט במאמר על ייפוי כוח מתמשך כשהילדים בחו״ל. שלושה דגשים הנוגעים במיוחד למשפחה הפועלת בשתי מערכות דין:
- מקום מושבו של ההורה. הורה המתגורר בישראל – המסלול הרגיל. הורה המתגורר במרבית השנה בארה״ב – סעיף 77(ב) לחוק הכשרות המשפטית מחיל על תוקפו והיקפו של ייפוי הכוח המתמשך את ”דין מקום מושבו של הממנה ביום עריכת ייפוי הכוח“, והאפוטרופוס הכללי מבקש להפקיד יחד עם המסמך חוות דעת על התאמת הדין הזר. הדבר אפשרי, אך הוא מחייב תכנון מראש ואינו נעשה ”במהלך ביקור“.
- שני מסמכים, ולא אחד. המסמך הישראלי מכסה את ישראל; לנכסים בארה״ב נדרש מסמך אמריקאי, שיערוך עורך דין המוסמך באותה מדינה. על שני המסמכים להיות מתואמים – אותם אנשים בתפקידים מקבילים ואותן הנחיות – כדי שלא ייווצרו שתי שרשרות סמכות סותרות. ההכרה במסמך הישראלי בארה״ב, מציין האפוטרופוס הכללי, ”תלויה במדינה“, ולפיכך אין להסתמך עליה.
- מה שהמסמך האמריקאי לא יעשה בישראל בכל מקרה. הוראות מוטבים בקופות גמל ובביטוחי חיים אינן חלק מן העיזבון ואינן נקבעות בייפוי כוח; גם מיופה כוח מתמשך אינו רשאי לקבוע אותן (סעיף 32ו(ב)(6)). את ההוראות הללו מעדכן ההורה בעצמו, וכבר עתה; פירוט במאמר על קופת הגמל והביטוח של נפטר.
5. בינתיים – מה ניתן לעשות באמצעות המסמך האמריקאי
כל עוד ההורה כשיר, המסמך האמריקאי המאומת יכול לשמש לפעולות נקודתיות בישראל: פתיחת חשבון או סגירתו, חתימה על טופס, טיפול בדירה מושכרת. מומלץ לברר מראש עם הסניף אילו פעולות הוא מאפשר לפי נוסח המסמך, ולשקול ייפוי כוח בנקאי על גבי טופס הבנק – אף הוא פוקע עם אובדן הכשירות, אך אינו מעורר שאלות של אימות. את הפתרון לטווח הארוך – ייפוי הכוח המתמשך – עורכים במקביל, ולא ”בשלב מאוחר יותר“.
6. סדר פעולות
- לבדוק מה קיים: ייפוי כוח אמריקאי (משנת מה, ומה היקפו), ייפוי כוח בנקאי, שותפות בחשבון – ומהו מצב כשירותו של ההורה כיום.
- לאמת את המסמך האמריקאי לשימוש מיידי בישראל – בפני קונסול או נוטריון בצירוף אפוסטיל, ובתרגום – אם נדרשות פעולות כבר עתה.
- לקבוע את מקום מושבו של ההורה, ובהתאם לכך – ייפוי כוח מתמשך ישראלי רגיל, או כזה המלווה בחוות דעת על הדין הזר.
- לערוך את ייפוי הכוח המתמשך הישראלי; הילדים חותמים מרחוק; ההפקדה נעשית מיד.
- לתאם עם עורך הדין האמריקאי את המסמך לנכסים בארה״ב, באותם תפקידים ובאותן הנחיות.
- לעדכן מוטבים בקופות ובביטוחים בישראל – בידי ההורה עצמו.
שאלות נפוצות
האם בנק בישראל חייב לקבל ייפוי כוח שנחתם בארה״ב?
כל עוד הממנה כשיר – דרישת הנוטריון שבסעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, התשל״ו-1976, אינה חלה על ייפוי כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן (סעיף 20(ב)). כדי שניתן יהיה להסתמך על החתימה בישראל, המסמך מאומת בדרך כלל בפני נציג קונסולרי ישראלי בעל סמכויות נוטריון (סעיף 50א), או בפני נוטריון מקומי בצירוף אפוסטיל, בדרך כלל עם תרגום. הבנק רשאי לבדוק את המסמך ואת היקפו, ובפועל מעדיף אימות קונסולרי. ייפוי כוח ספציפי לפעולה מסוימת אינו טעון נוטריון, אך הבנק עדיין יבדוק את האימות.
מה קורה לייפוי הכוח האמריקאי כשההורה מאבד את כשירותו?
לפי סעיף 14(א) לחוק השליחות, שליחות מסתיימת בגריעת כשרותו של השולח. ה”עמידות“ (durability) של ייפוי כוח אמריקאי היא תכונה של הדין האמריקאי; בישראל רק ייפוי כוח מתמשך לפי פרק שני1 לחוק הכשרות המשפטית ממשיך לפעול לאחר אובדן הכשירות (סעיף 32כו). לפיכך בנק או קופה בישראל לא יפעלו לפי ייפוי כוח זר לאחר אובדן הכשירות, אלא אם הכיר בו בית המשפט לענייני משפחה.
איך מכירים בישראל בייפוי כוח מתמשך שנערך בחו״ל?
לפי עמדת האפוטרופוס הכללי, פונים לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לסעד הצהרתי, בצירוף הוכחת הדין הזר (חוות דעת מומחה) ואימות המסמך לפי דיני הראיות. מדובר בהליך משפטי ולא בפעולה הנעשית בדלפק הבנק, ולכן כמעט תמיד עדיף לערוך ייפוי כוח מתמשך ישראלי בעוד ההורה כשיר.
ההורה מתגורר בארה״ב – האם ניתן לערוך לו ייפוי כוח מתמשך ישראלי?
ניתן, אך לפי סעיף 77(ב) לחוק הכשרות המשפטית תוקפו והיקפו נקבעים לפי דין מקום מושבו של הממנה ביום העריכה. האפוטרופוס הכללי מבקש להפקיד יחד עם המסמך חוות דעת שלפיה בדין הזר קיים כלי דומה; בהיעדרה היא תידרש בבית המשפט בשלב הכניסה לתוקף. במקביל, המשפחה זקוקה למסמך אמריקאי לנכסים בארה״ב, וזהו עניין לטיפולו של עורך הדין האמריקאי.
ייפוי כוח נוטריוני ישן – האם עדיין ניתן לפעול לפיו בטאבו?
סעיף 6 לחוק להגנת רכוש מופקד קובע שלא תירשם בפנקס המקרקעין (או בכל פנקס אחר על פי חיקוק) פעולה שתוקפה תלוי ברישום, אם צד לה מיוצג על פי הרשאה הניתנת לחזרה שעברו מיום נתינתה עשר שנים – אלא אם הוגשה הסכמה בכתב של הממנה שלא עברה שנה ממתן ההסכמה, או שבית המשפט התיר. ייפוי כוח שגילו עולה על עשר שנים טעון אפוא רענון לפני עסקת מקרקעין.
מה הדרך הנכונה למשפחה עם נכסים בשתי המדינות?
נדרשים שני מסמכים, אחד לכל מערכת דין: ייפוי כוח מתמשך ישראלי לנכסים ולעניינים בישראל, ומסמך אמריקאי לנכסים בארה״ב – מתואמים ביניהם, כך שאותם אנשים ממלאים תפקידים מקבילים והוראות המוטבים בקופות ובביטוחים בישראל מעודכנות. את החלק האמריקאי מנסח עורך דין המוסמך באותה מדינה.
עמוד שירותייפוי כוח מתמשך והנחיות מקדימותהאמור לעיל הוא מידע כללי על הדין הישראלי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. המאמר אינו עוסק בדין האמריקאי; שאלות על תוקפו של ייפוי כוח אמריקאי לפי דין המדינה שבה נערך יש להפנות לעורך דין המוסמך באותה מדינה. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.
רוצים לדבר על המקרה שלכם?
עו״ד יונה שוובל מוסמך על ידי האפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך. המשרד עורך ייפויי כוח מתמשכים למשפחות שחלקן בישראל וחלקן בחו״ל – לרבות חתימת מיופי הכוח בהיוועדות חזותית ותיאום עם עורך הדין האמריקאי של המשפחה. הצעד הראשון הוא שיחת היכרות ב-Teams, ואחריה הצעת מחיר ברורה ובכתב. לאחר שמתחילים לעבוד נפגשים לפגישת מפת דרכים של 60 דקות – ב-Teams, ובמידת הצורך בביתכם או במשרד – ובסופה מקבלים המלצות בכתב. בעברית או באנגלית. לקביעת שיחת היכרות. אין צורך לשלוח מידע רפואי או אבחנות בדוא״ל – נדבר על כך בפגישה.
- Emailyona@schwebel-law.com
- Phone054-288-9554
- LinkedInlinkedin.com/company/schwebel-law-firm ↗