להוסיף את הבן או הבת כשותפים בחשבון הבנק של ההורים? חמש סיבות לא – ומה עושים במקום
ברוב המקרים הדבר מתחיל מכוונה טובה: ההורה מתקשה להגיע לסניף, אחד הילדים מסייע לו, ופקיד הבנק מציע ”פשוט לצרף אותו לחשבון“. כך נוצרים, בחתימה אחת, חשבון משותף, חזקת בעלות של הילד על מחצית הכספים, חשיפה לנושיו וסכסוך ירושה עתידי. במאמר זה נסביר מה קבעו בתי המשפט בעניין זה, ומהו הכלי המשפטי הנכון.
ייפוי כוח מתמשך · Lasting POA · 13 באוקטובר 2026 · 6 דקות קריאה
התשובה הקצרה
צירוף ילד כשותף לחשבון הוא העברת בעלות, לא מתן סמכות. ברגע החתימה, הילד מוחזק – כלפי הבנק, כלפי נושיו, ובהליכים משפטיים – כבעלים של מחצית הכסף; ההורה מאבד את היכולת להוציא אותו מהחשבון לבדו; ובמות ההורה, האחים מתדיינים בבית המשפט בשאלה מה נעשה ”לנוחות“ ומה ניתן ב”מתנה“. ואף על פי כן, המטרה המקורית – שמישהו יוכל לפעול כשההורה כבר לא יוכל לעשות זאת בעצמו – אינה מושגת: כשההורה מאבד את כשירותו, הבנק אינו משחרר את החשבון המשותף אלא מגביל אותו. הפתרון הנכון מפריד בין השניים: ייפוי כוח בנקאי לסיוע בהווה, וייפוי כוח מתמשך למקרה של אובדן כשירות – כך הבעלות נותרת בידי ההורה, והחלוקה נקבעת בצוואה.
1. בעלות, לא סמכות
הבנק אינו שואל מדוע צורף הילד לחשבון. מבחינתו, שני בעלי החשבון הם שותפים שווים, וכל אחד מהם רשאי – בחשבון ”ביחד ולחוד“ – למשוך את כל היתרה. ובדין: בית המשפט העליון קבע חזקה, הניתנת לסתירה, שכספים בחשבון משותף שייכים לשני בעלי החשבון בחלקים שווים, ועל הטוען אחרת – נטל הראיה (ע״א 1967/90 גיברשטיין נ׳ גיברשטיין). כשהחשבון היה של ההורה והילד צורף מאוחר יותר, הפסיקה הופכת את הכיוון: על הילד להוכיח שההורה התכוון להעניק לו מתנה בחייו, ב”נטל הוכחה כבד ומוגבר“, משום שההורה כבר אינו יכול להעיד (בע״מ 4739/15, השופט הנדל). התוצאה היא שאין ודאות למי שייכים הכספים, ועמימות זו היא המולידה את ההתדיינות. אם הכוונה הייתה סיוע בניהול בלבד, הדרך המשפטית לכך היא ייפוי כוח, ולא שותפות.
2. הנושים של הילד
כאשר הילד חתם על ערבות לעסק, קיבל קנס שהועבר לגבייה או נקלע לחוב, נושיו רשאים לעקל את חשבונות הבנק שלו, והחשבון המשותף עם ההורה הוא, מבחינה משפטית, חשבון שלו. בחשבון עובר ושב ”ביחד ולחוד“ הרחיקה הפסיקה לכת: הנושה נכנס בנעלי החייב, ורשאי להיפרע מכל היתרה – כך דווקא בחשבון עו״ש, להבדיל מפיקדון או ניירות ערך, שבהם נפרעים רק מחלקו היחסי של החייב (ע״א 1967/90 גיברשטיין). בפועל, הבנק מקפיא את היתרה עד גובה החוב, וההורה – אדם בן שמונים, שקצבתו מופקדת לאותו חשבון – נדרש להגיש בקשה ולהוכיח כי הכספים שלו.
3. הגירושין של הילד
חלקו ה”רשום“ של הילד בחשבון עלול להופיע ברשימת הנכסים בהליך גירושין. חוק יחסי ממון מחריג מאיזון המשאבים מתנות וירושות שקיבל בן זוג (סעיף 5(א)(1)), אך הפסיקה חוזרת וקובעת שכספים שעורבבו בחשבון משותף של בני הזוג הופכים משותפים. כאשר הילד השותף טוען בבית המשפט לענייני משפחה כי חלקו בחשבון ההורים הוא ”לנוחות בלבד“, הוא מתדיין עם בן זוגו לשעבר בדיוק באותה שאלה שבה יתדיינו האחים לאחר הפטירה, וזאת אל מול הרישום הפורמלי שהוא עצמו חתם עליו.
4. המריבה בין האחים אחרי הפטירה
זהו התרחיש השכיח בבתי המשפט לענייני משפחה: הורה שצירף ילד אחד לחשבון הלך לעולמו, והילד השותף טוען למחצית הכספים – או, מכוח סעיף אריכות ימים, לכולם. האחים טוענים כי הצירוף נעשה לנוחות בלבד. ברוב המקרים בית המשפט מתחקה אחר מקור הכספים, מי הפקיד ומי משך, ומכריע לכאן או לכאן – לאחר שנים של הליכים. בית המשפט העליון ניסח את הכלל בבהירות: אדם רשאי להעניק מתנה בחייו, אך אינו רשאי להתחייב במתן מתנה לאחר מותו; הרוצה להעניק רכוש לאחר מותו – יערוך צוואה (בע״מ 4739/15). וסעיף אריכות ימים אינו תחליף לצוואה ואינו מעביר בעלות – הוא רק מאפשר לשותף שנותר להמשיך בפעילות השוטפת. על מה שנעשה בפועל בחלקו של ההורה בחשבון, ראו במאמר על חשבון הבנק של הנפטר.
5. אובדן השליטה של ההורה – מבלי שהמטרה מושגת
שלוש תוצאות מעשיות שלרוב אינן מוסברות בסניף הבנק. ראשית, ההורה אינו יכול להוציא את הילד מהחשבון ללא הסכמתו – השותפות היא דו-צדדית. שנית, כאשר ההורה מאבד את כשירותו, הבנק אינו ”משחרר“ את החשבון לילד: הבנק יודע שאחד מבעלי החשבון אינו כשיר, ועלול להגביל פעולות שאינן שוטפות עד שיוצג בפניו ייפוי כוח מתמשך או צו אפוטרופסות. האפוטרופוס הכללי מציין שאין הסדר מוסכם עם הבנקים לגבי חשבון משותף במצב כזה, ולכן ממליץ שהממנה יקבע בייפוי הכוח המתמשך מה ייעשה בו (שאלות ותשובות של האפוטרופוס הכללי). שלישית, כאשר הילד השותף הוא גם מיופה הכוח המתמשך, פיצול החשבון או העברת סכומים משמעותיים לשמו היא פעולה בניגוד עניינים הטעונה אישור בית משפט (שם). כלומר, החשבון המשותף לא ייתר את ייפוי הכוח המתמשך, אלא רק הוסיף עליו סיבוך.
מה עושים במקום
- לסיוע בהווה – ייפוי כוח בנקאי. ייפוי כוח זה נחתם על טופס הבנק, בסניף, כל עוד ההורה כשיר. הילד פועל בחשבון בשם ההורה, מבלי להפוך לבעלים, וההורה רשאי לבטלו בכל עת. חסרונו היחיד הוא שהוא פוקע עם אובדן הכשירות (סעיף 14(א) לחוק השליחות), ולכן הוא פתרון ביניים בלבד.
- לאובדן כשירות – ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח זה, לפי פרק שני1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נחתם בפני עורך דין שהוסמך לכך ומופקד אצל האפוטרופוס הכללי; הוא ממשיך לפעול דווקא כאשר ההורה חדל להיות כשיר (סעיף 32כו). במסגרתו קובע ההורה מי יפעל בשמו, באילו סמכויות, ומה ייעשה בחשבונות – לרבות הוראה מפורשת בדבר חשבון משותף, אם קיים כזה. הילדים יכולים לחתום גם מחו״ל; פירוט במאמר על ייפוי כוח מתמשך כשהילדים בחו״ל.
- לחלוקה לאחר הפטירה – צוואה. החלוקה אינה נקבעת ברישום בחשבון, לא בסעיף אריכות ימים ולא ב”הבנה במשפחה“. אם ההורה מבקש שהילד שסייע לו יקבל חלק גדול יותר, יש לכתוב זאת בצוואה, במפורש.
- אם הילד כבר צורף לחשבון – כל עוד ההורה כשיר, ניתן לתקן: מוציאים את הילד מהחשבון (בהסכמתו) או פותחים חשבון חדש על שם ההורה בלבד, ומיד לאחר מכן חותמים על ייפוי כוח בנקאי ועורכים ייפוי כוח מתמשך. את החשבון הישן סוגרים או מותירים ריק.
שאלות נפוצות
אם צירפתי את הבת לחשבון, האם מחצית הכסף שלה?
לפי הפסיקה, בחשבון משותף קיימת חזקה – הניתנת לסתירה – שהכספים שייכים לשני בעלי החשבון בחלקים שווים (ע״א 1967/90 גיברשטיין). כשהחשבון היה של ההורה והילד צורף אליו מאוחר יותר, בית המשפט העליון דורש מהילד להוכיח, בראיות ברורות, שההורה התכוון לתת לו מתנה בחייו (בע״מ 4739/15). כלומר, אין ודאות למי שייכים הכספים, וזהו בדיוק המצב המוביל להתדיינות.
האם לנושים של הבן יש גישה לכסף של ההורה בחשבון המשותף?
בחשבון עובר ושב שהוגדר ”ביחד ולחוד“, נושה של אחד השותפים יכול לעקל את החשבון, ולפי הפסיקה אף להיפרע מכל היתרה – להבדיל מפיקדון או ניירות ערך, שבהם נפרעים רק מחלקו היחסי של החייב (ע״א 1967/90 גיברשטיין). ההורה ייאלץ להוכיח כי הכספים שלו כדי לשחררם. כך, חוב של הילד – קנס, הלוואה או ערבות שמומשה – הופך לבעיה של ההורה.
מה קורה לחשבון המשותף כשההורה נפטר?
חלקו של ההורה הוא חלק מהעיזבון ומתחלק לפי הצוואה או לפי הדין, גם אם הילד השותף נשאר רשום בחשבון. סעיף אריכות ימים מאפשר לשותף שנותר להמשיך פעילות שוטפת, אך אינו צוואה ואינו מעביר בעלות. את ההסבר המלא ראו במאמר על סעיף אריכות ימים בחשבון משותף.
מה עדיף במקום – ייפוי כוח בנקאי או ייפוי כוח מתמשך?
שניהם, כל אחד לתקופה אחרת. ייפוי כוח בנקאי על טופס הבנק מאפשר לילד לסייע כבר עתה, כל עוד ההורה כשיר, מבלי להפוך לבעלים – אך הוא פוקע עם אובדן הכשירות (סעיף 14(א) לחוק השליחות). ייפוי כוח מתמשך לפי חוק הכשרות המשפטית ממשיך לפעול דווקא אז (סעיף 32כו), ובמסגרתו ההורה גם קובע מראש מה ייעשה בחשבונות.
ההורה כבר צירף את הילד לחשבון. האם ניתן לבטל זאת?
ניתן, אך הדבר מחייב את הסכמת שני בעלי החשבון וביקור בסניף: מוציאים את הילד מהחשבון או פותחים חשבון חדש על שם ההורה בלבד, ובמקביל חותמים על ייפוי כוח בנקאי ועורכים ייפוי כוח מתמשך. כל עוד ההורה כשיר, מדובר בהליך פשוט; לאחר אובדן הכשירות הדבר אינו אפשרי עוד.
כשיש כמה ילדים ורק אחד מהם מסייע – כיצד מונעים מחלוקת?
יש להפריד בין סיוע לבין ירושה. הילד המסייע מקבל סמכות – ייפוי כוח בנקאי ולאחר מכן ייפוי כוח מתמשך, ואם רוצים בכך, גם חובת דיווח לאחים – והחלוקה לאחר הפטירה נקבעת בצוואה, לא ברישום בחשבון. בית המשפט העליון ניסח זאת כך: המוות גובר על המתנה; מי שרוצה להעניק רכוש לאחר מותו – יערוך צוואה (בע״מ 4739/15).
עמוד שירותייפוי כוח מתמשך והנחיות מקדימותהאמור לעיל הוא מידע כללי על הדין הישראלי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הפסיקה בעניין חשבונות משותפים תלויה בעובדות כל מקרה. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.
רוצים לדבר על המקרה שלכם?
עו״ד יונה שוובל מוסמך על ידי האפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך. המשרד עורך ייפויי כוח מתמשכים וצוואות, ומלווה משפחות בהסדרת חשבונות ההורים – גם כאשר הילדים מתגוררים בחו״ל. הצעד הראשון הוא שיחת היכרות ב-Teams, ואחריה הצעת מחיר ברורה ובכתב. לאחר שמתחילים לעבוד נפגשים לפגישת מפת דרכים של 60 דקות – ב-Teams, ובמידת הצורך בביתכם או במשרד – ובסופה מקבלים המלצות בכתב. בעברית או באנגלית. לקביעת שיחת היכרות. אין צורך לשלוח מידע רפואי או אבחנות בדוא״ל – נדבר על כך בפגישה.
- Emailyona@schwebel-law.com
- Phone054-288-9554
- LinkedInlinkedin.com/company/schwebel-law-firm ↗