חשבון בנק של נפטר – מה קורה, מה מותר לפני צו, ואיך משחררים את הכסף.

צוואות וירושה · Wills & Succession · 5 בספטמבר 2026 · 9 דקות קריאה

התשובה הקצרה

החשבון מוקפא, אך אינו מוחרם. עד להצגת צו ירושה או צו קיום צוואה, הבנק לא יעביר כספים ליורשים; עם זאת, הוא ישלם הוצאות ”כבוד אחרון“ כנגד קבלות, ימסור מידע על היתרות לקרובים מדרגה ראשונה החותמים על כתב שיפוי, ובחשבון משותף הכולל סעיף אריכות ימים יאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך בפעילות השוטפת. לאחר מתן הצו – אשר הבנקים שולפים כיום באופן אלקטרוני כאשר ניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה – נותנים כל היורשים הוראות חלוקה, וניתן לעשות זאת גם מחו״ל.

1. מה הבנק עושה כשנודע לו על הפטירה

הכללים בעניין זה אינם נוהל פנימי של כל בנק ובנק, אלא הוראה של המפקח על הבנקים: הוראת ניהול בנקאי תקין 443 (”פקדונות ללא תנועה וחשבונות שבעליהם נפטרו“). על פי ההוראה, הבנק מקבל ממרשם האוכלוסין חיווי על פטירתם של בעלי חשבונות לפחות אחת לחודש, ומשנודע לו על הפטירה – מכל מקור שהוא – עליו לשלוח הודעה על קיום החשבון לכתובתו הרשומה של הלקוח בתוך 30 ימים. אם כל בעלי החשבון נפטרו, ההודעה מציינת כי אם היורשים לא ייצרו קשר עם הבנק, יוגדר החשבון בהמשך כפיקדון ללא תנועה.

מכאן ואילך תפקידו של הבנק פסיבי יחסית: ההוראה מחייבת אותו לבדוק באתר הרשם לענייני ירושה אם הוגשה בקשה לצו בחלוף שנתיים ממועד החיווי ושוב כעבור חמש שנים, ולנסות ליצור קשר עם היורשים אם פרטיהם מופיעים שם. כספים שאיש לא דרש במשך למעלה מעשר שנים מדווחים לאפוטרופוס הכללי. המשמעות המעשית היא שדבר אינו אובד בשנה הראשונה, אך גם אין גורם שיפנה אל היורשים ביוזמתו; את היוזמה נדרשים היורשים ליטול בעצמם.

2. חשבון על שם הנפטר בלבד – מה מותר לבקש לפני צו

עד למתן הצו, החשבון חסום לפעולות. שלושה עניינים אפשריים בכל זאת, וכולם מותנים בזיהוי הפונה ובחתימתו על כתב שיפוי – התחייבות לפצות את הבנק אם יתברר כי אדם אחר היה זכאי לכספים:

• מידע על היתרות. בני משפחה מדרגה ראשונה – בן או בת זוג, ילדים, הורים ואחים – רשאים לקבל מידע על חשבונות הנפטר עוד לפני מתן הצו, לאחר חתימה על טופס זיקה או על כתב שיפוי למסירת מידע. זהו השלב שבו מתברר אם קיימים כספים של ממש בחשבון, ואם קיימים חובות.
• הוצאות ”כבוד אחרון“. הבנקים משלמים מחשבון הנפטר, לפי שיקול דעתם, הוצאות הקשורות במישרין לפטירה: קבורה, הקמת מצבה, אמבולנס, מודעות אבל, סעודת אבלים והסעת אבלים. הדרישות המשותפות לכל הבנקים הן קבלות מקוריות, פנייה של בן משפחה מדרגה ראשונה, וחתימת היורשים הפוטנציאליים על כתב שיפוי. חלק מהבנקים מעדיפים לשלם ישירות לספק. הדין אינו קובע תקרה; הסכום נדרש להיות ”סביר“ לפי שיקול דעת הבנק.
• הוצאות דחופות אחרות. בבנק לאומי, למשל, ניתן באישור הסניף לערוך גמר חשבון עם מטפל או מטפלת סיעודית – בהעברה לחשבון העובד, ולא ליורשים. הוצאות אחרות של העיזבון (ארנונה, חשמל, שכר דירה) נתונות לשיקול דעת הבנק, ובדרך כלל יידחו עד למתן הצו, אלא אם כן מונה מנהל עיזבון זמני.

אשר למי שמחזיק בייפוי כוח מתמשך לענייני רכוש שנכנס לתוקפו, או למי שמונה לאפוטרופוס לרכוש בחיי הנפטר: ייפוי הכוח והאפוטרופסות פוקעים עם הפטירה, אך על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הם רשאים להמשיך ולטפל בעניינים רכושיים מסוימים – תשלום בעד שירותים שניתנו בחיי הנפטר, הוצאות קבורה ואבלות סבירות, וטיפול בנכס הדורש ניהול שוטף – למשך עד 90 ימים, ובלבד שלא מונה מנהל עיזבון זמני. היורשים רשאים לדרוש מהם דיווח על פעולותיהם.

3. חשבון משותף וסעיף אריכות ימים – מה הוא מקנה ומה אין הוא מקנה

זהו הסעיף המבלבל משפחות יותר מכל אחר, ולכן ראוי לדייק בו (ואף הוקדש לו מאמר קצר נפרד). סעיף אריכות ימים (”היוותרות בחיים“) הוא הסכמה בין השותפים בחשבון ובין הבנק, שלפיה אם נפטר אחד השותפים, רשאי השותף הנותר להמשיך לפעול בחשבון. תכליתו להגן על הבנק מפני טענות היורשים ולמנוע שיתוק של משק הבית – כך שמשכורתו או קצבתו של בן הזוג שנותר ימשיכו להיכנס לחשבון ולצאת ממנו.

מה הוא מאפשר: פעילות שגרתית ושוטפת בלבד, כפי שנעשתה בחיי הנפטר – הוראות קבע, תשלומים שוטפים ומשיכות רגילות. הבנק שומר לעצמו את הזכות שלא לאפשר פעולות חורגות, ובוודאי שלא ריקון של החשבון.

מה אין הוא: הוא אינו צוואה, אינו צו ירושה ואינו מקנה בעלות. חלקו של הנפטר בחשבון נותר חלק מעיזבונו ומתחלק על פי הצוואה או על פי הדין. מי שמושך סכומים החורגים מן השגרה או מחלקו שלו חשוף לתביעת השבה מצד יתר היורשים, וגם כתב השיפוי שעליו חתם כלפי הבנק לא יגן עליו כלפיהם. לפיכך גם בחשבון הכולל סעיף אריכות ימים נדרשים היורשים להוציא צו ולהסדיר את חלקו של הנפטר מול הבנק, יחד עם השותף הנותר.

בחשבון משותף ללא סעיף אריכות ימים, החשבון חסום בפני כל השותפים, ובכללם השותף הנותר בחיים, עד להצגת צו. מי שאינו יודע אם קיים בחשבונו סעיף כזה ימצא זאת ב”תעודת הזהות הבנקאית“ השנתית של החשבון, וניתן לברר זאת גם בסניף.

4. כספת

כספת אינה חשבון, והצגת צו אינה פותחת אותה. כאשר היורשים אינם יודעים את הקוד או חלוקים ביניהם, הפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט לענייני משפחה היא הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון לפעולה זו. הפתיחה נעשית בנוכחות נציג הבנק ויורש, תוך רישום וצילום בלבד של התכולה – ללא חלוקה במקום – ולאחר מכן נערכות שמאות וחלוקה בהסכמה או בהגרלה. הפריטים מוחזרים לכספת בסוף כל יום עבודה עד להשלמת ההליך.

5. לאחר מתן הצו – כיצד משחררים את הכספים

הצו הוא המפתח לשחרור הכספים, ומאז 1 בדצמבר 2021 הבנקים שולפים בעצמם, באופן אלקטרוני, צווים שניתנו על-ידי הרשם לענייני ירושה ועל-ידי בתי הדין הרבניים, השרעיים והדרוזיים, ואין צורך להציגם. צו של בית משפט לענייני משפחה, וכן צווים ישנים יותר, יש להציג במקור או בעותק ”נאמן למקור“ שאושר על-ידי הגורם שנתן את הצו או על-ידי עורך דין.

לאחר מכן הבנק מזהה את היורשים המנויים בצו ומקבל מכל אחד מהם הוראות לחלוקת העיזבון בטופס ייעודי – בדרך כלל טופס נפרד לכל יורש ולכל חשבון – בצירוף תעודת זהות ואישור ניהול חשבון של החשבון המקבל. רוב הבנקים דורשים כי כל היורשים ייתנו הוראות בטרם תבוצע החלוקה, כדי למנוע טענות בהמשך; חלקם מציעים כיום הליך חלוקה מקוון.

שתי נקודות הנוגעות לרבים מקוראי מאמר זה:

• יורשים בחו״ל. טופס ההוראות יכול להיחתם בפני קונסול ישראלי או בפני נוטריון מקומי בצירוף אפוסטיל. יורש שיש לו חשבון באותו בנק יכול לעיתים לפעול באמצעותו. יורש שהוא אזרח או תושב ארה״ב עשוי להתבקש למלא טופס W-9 – דרישת דיווח אמריקאית שהבנקים בישראל מיישמים, ולא דרישה של הדין הישראלי.
• בטרם חלוקה. כספי העיזבון משמשים תחילה לסילוק חובות – הוצאות הלוויה והאבל, חובות למס ולנושים – ורק היתרה מתחלקת בין היורשים. מי שמונה למנהל עיזבון חייב לפרסם הודעה לנושים, וגם כאשר לא מונה מנהל עיזבון, נהוג לפרסם הודעה כזו ולהמתין 90 ימים בטרם חלוקה. יורשים שחילקו את העיזבון קודם לכן, ולאחר מכן הופיע נושה, חשופים כלפיו באופן אישי.

6. איתור חשבונות של נפטר

לא תמיד יודעים היורשים היכן התנהלו חשבונותיו של הנפטר. מנוע ”הר הכסף 2“ של בנק ישראל מאפשר לקרובים, ללא עלות ובכניסה באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית, לאתר חשבונות בנק על שם קרוב שנפטר – פעילים ולא פעילים, ביתרת זכות וביתרת חובה. התוצאה מציגה את שם הבנק בלבד; את היתרות מבררים מול כל בנק בנפרד, לאחר שיזהה את הפונה. המידע מבוסס על דיווחי הבנקים ואינו בהכרח שלם, ולכן ראוי לבדוק גם את ”תעודת הזהות הבנקאית“ האחרונה שנשלחה לנפטר ואת דפי החשבון שבביתו. השירות ניתן ללא תשלום, וגורם המבקש תשלום כדי ”לאתר עבורכם“ אינו מחזיק בכל יתרון על פני מה שהיורשים יכולים לעשות בעצמם.

כספים בקופות גמל, בקרנות השתלמות, בביטוחי מנהלים ובפוליסות ביטוח חיים אינם חלק מהעיזבון וכפופים לכללים אחרים; מאתרים אותם ב”הר הכסף“ וב”הר הביטוח“ של רשות שוק ההון. על כך במאמר על קופת הגמל, הפנסיה והביטוח של נפטר.

7. השוואה בין הבנקים – על פי המידע שפרסמו

הכללים זהים בכל הבנקים; ההבדלים הם בטפסים, בערוצי הפנייה ובמידת הגמישות. הטבלה משקפת את הפרסומים באתרי הבנקים נכון לספטמבר 2026, ויש לאמתם מול הסניף.

8. מה לעשות בשבועות הראשונים – סדר פעולות

• להוציא תעודת פטירה ולהודיע לבנקים. חשבון המתנהל על שם הנפטר בלבד ייחסם; החסימה מגנה על הכספים ואינה פוגעת בהם.
• לבדוק אם קיימת צוואה – בבית הנפטר, אצל עורך דינו, ובאתר הרשם לענייני ירושה (צוואה שהופקדה).
• להירשם לשירות ”מגן ירושה“ באתר הרשם – שירות ללא תשלום המתריע כאשר מוגשת בקשה לצו בעניין הנפטר.
• לאתר חשבונות באמצעות ”הר הכסף 2“, ולבקש מידע על היתרות בתור קרובים מדרגה ראשונה.
• לשלם את הוצאות הכבוד האחרון מן החשבון, כנגד קבלות, ולא מכיסם של בני המשפחה – אלא אם תועדה הסכמתם של יתר היורשים להשבת הסכומים.
• להגיש בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה סמוך ככל האפשר לרישום הפטירה במרשם האוכלוסין. הרשם מטפל בבקשה תקינה בתוך כ-40 ימים בממוצע, לאחר תקופת פרסום והתנגדויות של 14 ימים לפחות.
• לא לחלק דבר בטרם סולקו החובות, ולהמתין 90 ימים ממועד פרסום ההודעה לנושים.

שאלות נפוצות

האם הבנק שולח מכתב, ומה קורה אם הכתובת אינה עדכנית?

הבנק חייב לשלוח הודעה לכתובת הרשומה אצלו בתוך 30 ימים מן המועד שבו נודע לו על הפטירה. אם הכתובת אינה עדכנית, המכתב לא יגיע ליעדו, ולכן אין להסתמך עליו. ”הר הכסף 2“ הוא הדרך לוודא שלא נעלם מעיניכם חשבון כלשהו.

סגירת חשבון בנק של נפטר – מי סוגר את החשבון ומתי?

הבנק סוגר את החשבון לאחר שהכספים חולקו ליורשים על פי הוראותיהם. עד אז החשבון נותר פתוח, וייתכן שייגבו בו עמלות שוטפות – שאלה שראוי לברר בסניף.

קיימים חובות בחשבון או משכנתא – מה קורה?

יתרת חובה וחובות אחרים נפרעים מן העיזבון לפני החלוקה. בעניין משכנתא ראוי לבדוק מיד אם הייתה פוליסת ביטוח חיים; במקרים רבים היא פורעת את החוב, ולכן יש לפנות לבנק ולחברת הביטוח בהקדם.

הנפטר היה תושב חוץ – האם הצו שניתן במדינת מושבו מספיק?

לא. צו או הליך שניתן במדינה אחרת אינו מחליף צו ישראלי ביחס לנכסים בישראל. כאשר מקום מושבו של הנפטר בעת פטירתו לא היה בישראל, הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולא לרשם, ולעיתים נדרשת הוכחה של הדין הזר. על מסלול זה במאמר נפרד.

קופת הגמל של ההורה – האם גם היא ממתינה לצו?

בדרך כלל לא. כספי קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וביטוחי חיים אינם חלק מהעיזבון (סעיף 147 לחוק הירושה) ומשולמים למוטבים שנרשמו בקופה, ללא צו. רק כאשר לא נרשמו מוטבים – או כאשר נרשם ”היורשים על פי דין“ – תבקש הקופה צו. הבחנה זו, ומה קורה כאשר הצוואה קובעת אחרת, מפורטות במאמר על קופת הגמל, הפנסיה והביטוח של נפטר.

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. נהלי הבנקים משתנים מעת לעת ויש לאמתם מול הבנק. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל המאמרים