חשבון בנק של נפטר – מה קורה, מה מותר לפני צו, ואיך משחררים את הכסף.

ירושה · Succession · 5 בספטמבר 2026 · 9 דקות קריאה

התשובה הקצרה

החשבון מוקפא, לא מוחרם. עד שיוצג צו ירושה או צו קיום צוואה, הבנק לא יעביר כסף ליורשים – אבל הוא כן ישלם הוצאות ״כבוד אחרון״ כנגד קבלות, ימסור מידע על יתרות לקרובים מדרגה ראשונה שחותמים על כתב שיפוי, ובחשבון משותף עם סעיף אריכות ימים יאפשר לשותף שנותר להמשיך את הפעילות השוטפת. אחרי הצו – שהבנקים שולפים כיום אלקטרונית כשניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה – כל היורשים נותנים הוראות חלוקה, ואפשר לעשות זאת גם מחו״ל.

1. מה הבנק עושה כשנודע לו על הפטירה

הכללים כאן אינם נוהל פנימי של כל בנק, אלא הוראה של המפקח על הבנקים: הוראת ניהול בנקאי תקין 443 (״פקדונות ללא תנועה וחשבונות שבעליהם נפטרו״). לפיה הבנק מקבל ממרשם האוכלוסין חיווי על פטירת בעלי חשבונות לפחות אחת לחודש, ומשהתברר לו על הפטירה – מכל מקור – עליו לשלוח הודעה על קיום החשבון לכתובת הרשומה של הלקוח בתוך 30 ימים. אם כל בעלי החשבון נפטרו, ההודעה מציינת שאם היורשים לא ייצרו קשר, החשבון יוגדר בהמשך כפיקדון ללא תנועה.

מכאן ואילך הבנק פסיבי יחסית: ההוראה מחייבת אותו לבדוק באתר הרשם לענייני ירושה אם הוגשה בקשה לצו בחלוף שנתיים ממועד החיווי ושוב כעבור חמש שנים, ולנסות ליצור קשר עם היורשים אם פרטיהם מופיעים שם. כספים שאיש לא דרש למעלה מעשר שנים מדווחים לאפוטרופוס הכללי. המשמעות המעשית: שום דבר לא נעלם בשנה הראשונה, אבל גם אין מי שירדוף אחרי היורשים. את היוזמה צריכים לקחת הם.

2. חשבון על שם הנפטר בלבד – מה מותר לבקש לפני צו

עד שיינתן צו, החשבון חסום לפעולות. שלושה דברים בכל זאת אפשריים, וכולם מותנים בזיהוי ובחתימה על כתב שיפוי – התחייבות של הפונה לפצות את הבנק אם יתברר שמישהו אחר היה זכאי לכסף:

• מידע על היתרות. בני משפחה מדרגה ראשונה – בן או בת זוג, ילדים, הורים, אחים – יכולים לקבל מידע על חשבונות הנפטר לפני הצו, לאחר חתימה על טופס זיקה או כתב שיפוי למסירת מידע. זה השלב שבו מגלים אם יש בכלל על מה לדבר, ואם יש חובות.
• הוצאות ״כבוד אחרון״. הבנקים משלמים מחשבון הנפטר, לפי שיקול דעתם, הוצאות הקשורות ישירות לפטירה: קבורה, הקמת מצבה, אמבולנס, מודעות אבל, סעודת אבלים והסעת אבלים. הדרישות המשותפות לכולם – קבלות מקוריות, פנייה של בן משפחה מדרגה ראשונה, וחתימת היורשים הפוטנציאליים על כתב שיפוי. חלק מהבנקים מעדיפים לשלם ישירות לספק. אין תקרה קבועה בדין; הסכום ״סביר״ לפי הבנק.
• הוצאות דחופות אחרות. בלאומי, למשל, ניתן באישור הסניף לסיים חשבון עם מטפל או מטפלת סיעודית – בהעברה לחשבון העובד, לא ליורשים. הוצאות אחרות של העיזבון (ארנונה, חשמל, שכר דירה) הן כבר עניין לשיקול דעת, ובדרך כלל יידחו עד לצו, אלא אם מונה מנהל עיזבון זמני.

למי שמחזיק ייפוי כוח מתמשך לענייני רכוש שנכנס לתוקף, או שמונה אפוטרופוס לרכוש בחיי הנפטר: ייפוי הכוח והאפוטרופסות פוקעים עם הפטירה, אך לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הם רשאים להמשיך לטפל בעניינים רכושיים מסוימים – תשלום עבור שירותים שניתנו בחיים, הוצאות קבורה ואבלות סבירות, טיפול בנכס הדורש ניהול שוטף – למשך עד 90 ימים, ובלבד שלא מונה מנהל עיזבון זמני. היורשים רשאים לדרוש מהם דיווח על הפעולות.

3. חשבון משותף וסעיף אריכות ימים – מה הוא כן ומה הוא לא

זהו הסעיף שהכי מבלבל משפחות, ולכן שווה לדייק. סעיף אריכות ימים (״היוותרות בחיים״) הוא הסכמה בין השותפים בחשבון ובין הבנק, שלפיה אם אחד השותפים נפטר, השותף הנותר רשאי להמשיך לפעול בחשבון. תכליתו להגן על הבנק מטענות היורשים ולמנוע שיתוק של משק בית – שהמשכורת או הקצבה של בן הזוג שנותר ימשיכו להיכנס ולצאת.

מה הוא מאפשר: פעילות שגרתית ושוטפת בלבד, כפי שנעשתה בחיי הנפטר – הוראות קבע, תשלומים שוטפים, משיכות רגילות. הבנק שומר לעצמו את הזכות לא לאפשר פעולות חורגות, ובוודאי לא ריקון של החשבון.

מה הוא אינו: הוא אינו צוואה, אינו צו ירושה ואינו מקנה בעלות. חלקו של הנפטר בחשבון נשאר חלק מעיזבונו ומתחלק לפי הצוואה או לפי הדין. מי שמושך סכומים החורגים מהשגרה או מחלקו שלו חשוף לתביעת השבה מצד יתר היורשים – וגם כתב השיפוי שחתם לבנק לא יגן עליו כלפיהם. לכן גם בחשבון עם אריכות ימים היורשים צריכים להוציא צו ולהסדיר את חלקו של הנפטר מול הבנק, יחד עם השותף הנותר.

בחשבון משותף ללא סעיף אריכות ימים – החשבון חסום לכולם, כולל לשותף החי, עד להצגת צו. אם אינכם יודעים אם יש סעיף כזה, הוא מופיע ב״תעודת הזהות הבנקאית״ השנתית של החשבון, וניתן לברר בסניף.

4. כספת

כספת אינה חשבון, והצגת צו אינה פותחת אותה. כשהיורשים אינם יודעים את הקוד או חלוקים ביניהם, הפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט לענייני משפחה היא בקשה למינוי מנהל עיזבון לפעולה זו. הפתיחה נעשית בנוכחות נציג הבנק ויורש, עם רישום וצילום בלבד של התכולה – ללא חלוקה במקום – ולאחר מכן שמאות וחלוקה בהסכמה או בהגרלה. הפריטים חוזרים לכספת בסוף כל יום עבודה עד להשלמת ההליך.

5. אחרי הצו – איך משחררים את הכסף

הצו הוא המפתח, ומאז 1 בדצמבר 2021 הבנקים שולפים בעצמם, אלקטרונית, צווים שניתנו על-ידי הרשם לענייני ירושה, בתי הדין הרבניים, השרעיים והדרוזיים – אין צורך להציגם. צו של בית משפט לענייני משפחה, וצווים ישנים יותר, יש להציג במקור או בעותק ״נאמן למקור״ מאושר על-ידי הגורם שנתן אותו או על-ידי עורך דין.

לאחר מכן הבנק מזהה את היורשים המנויים בצו ומקבל מכל אחד מהם הוראות לחלוקת העיזבון בטופס ייעודי – בדרך כלל טופס נפרד לכל יורש ולכל חשבון – בצירוף תעודת זהות ואישור ניהול חשבון של החשבון המקבל. רוב הבנקים דורשים שכל היורשים ייתנו הוראות לפני שמבצעים חלוקה, כדי למנוע טענות בהמשך; חלקם מציעים כיום הליך חלוקה מקוון.

שתי נקודות שנוגעות לרבים מהקוראים כאן:

• יורשים בחו״ל. טופס ההוראות יכול להיחתם בפני קונסול ישראלי או בפני נוטריון מקומי עם אפוסטיל. יורש שיש לו חשבון באותו בנק יכול לעיתים לפעול דרכו. יורש שהוא אזרח או תושב ארה״ב עשוי להתבקש למלא טופס W-9 – דרישת דיווח אמריקאית שהבנקים בישראל מיישמים, לא דרישה של הדין הישראלי.
• לפני שמחלקים. כספי העיזבון משמשים קודם כל לסילוק חובות – הוצאות הלוויה והאבל, חובות למס ולנושים – ורק היתרה מתחלקת. מי שמונה למנהל עיזבון חייב לפרסם הודעה לנושים, ואף כשלא מונה, נהוג לפרסם ולהמתין 90 ימים לפני חלוקה. יורשים שחילקו קודם ונושה הופיע אחר כך – חשופים אישית.

6. איתור חשבונות של נפטר

לא תמיד יודעים היורשים היכן היו לנפטר חשבונות. מנוע ״הר הכסף 2״ של בנק ישראל מאפשר לקרובים, ללא עלות ובכניסה דרך מערכת ההזדהות הלאומית, לאתר חשבונות בנק על שם קרוב שנפטר – פעילים ולא פעילים, ביתרת זכות וביתרת חובה. התוצאה מציגה את שם הבנק בלבד; את היתרות מבררים מול כל בנק, שיזהה את הפונה. המידע מגיע מדיווחי הבנקים ואינו בהכרח שלם, ולכן שווה לבדוק גם את ״תעודת הזהות הבנקאית״ האחרונה שנשלחה לנפטר ואת דפי החשבון בביתו. השירות ניתן חינם – גורם שמבקש תשלום כדי ״לאתר עבורכם״ פועל ללא כל יתרון על מה שאתם יכולים לעשות בעצמכם.

כספים בקופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים ופוליסות ביטוח חיים אינם חלק מהעיזבון וכפופים לכללים אחרים – מאתרים אותם ב״הר הכסף״ וב״הר הביטוח״ של רשות שוק ההון. על כך במאמר נפרד.

7. השוואה בין הבנקים – לפי המידע שפרסמו

הכללים זהים; ההבדלים הם בטפסים, בערוצים ובמידת הגמישות. הטבלה משקפת את הפרסומים באתרי הבנקים נכון לספטמבר 2026, ויש לאמת מול הסניף.

8. מה לעשות בשבועות הראשונים – סדר פעולות

• להוציא תעודת פטירה ולהודיע לבנקים. חשבון על שם הנפטר בלבד ייחסם; זה מגן על הכסף, לא פוגע בו.
• לבדוק אם יש צוואה – בבית, אצל עורך הדין, ובאתר הרשם לענייני ירושה (צוואה שהופקדה).
• להירשם ל״מגן ירושה״ באתר הרשם – שירות חינמי שמתריע כשמוגשת בקשה לצו בעניין הנפטר.
• לאתר חשבונות ב״הר הכסף 2״, ולבקש מידע על יתרות כקרובים מדרגה ראשונה.
• לשלם הוצאות כבוד אחרון מהחשבון, כנגד קבלות – ולא מכיסכם, אלא אם תיעדתם הסכמה של יתר היורשים להשבה.
• להגיש בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה סמוך ככל האפשר לרישום הפטירה במרשם האוכלוסין. הרשם מטפל בבקשה תקינה בכ-40 ימים בממוצע, לאחר תקופת פרסום והתנגדויות של 14 ימים לפחות.
• לא לחלק דבר לפני סילוק חובות, ולהמתין 90 ימים מפרסום הודעה לנושים.

שאלות נפוצות

הבנק שולח מכתב? ואם הכתובת לא עדכנית?

הבנק חייב לשלוח הודעה לכתובת הרשומה אצלו בתוך 30 ימים מרגע שנודע לו על הפטירה. אם הכתובת ישנה, המכתב לא יגיע – ולכן אין להסתמך עליו. ״הר הכסף 2״ הוא הדרך לוודא שלא פספסתם חשבון.

סגירת חשבון בנק של נפטר – מי סוגר ומתי?

הבנק סוגר את החשבון אחרי שהכספים חולקו ליורשים לפי הוראותיהם. עד אז החשבון נשאר פתוח, וייתכן שייגבו בו עמלות שוטפות – שאלה שכדאי לשאול בסניף.

יש חובות בחשבון או משכנתא – מה קורה?

יתרת חובה וחובות אחרים נפרעים מהעיזבון לפני החלוקה. במשכנתא כדאי לבדוק מיד אם הייתה פוליסת ביטוח חיים – במקרים רבים היא פורעת את החוב, ולכן יש לפנות לבנק ולחברת הביטוח בהקדם.

הנפטר היה תושב חוץ – הצו של המדינה שלו מספיק?

לא. צו או הליך שניתן במדינה אחרת אינו מחליף צו ישראלי לגבי נכסים בישראל. כשמקום מושבו של הנפטר בפטירתו לא היה בישראל, הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, לא לרשם, ולעיתים נדרשת הוכחה של הדין הזר. על המסלול הזה במאמר נפרד.

הקופת גמל של אבא – גם היא מחכה לצו?

בדרך כלל לא. כספי קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וביטוחי חיים אינם חלק מהעיזבון (סעיף 147 לחוק הירושה) ומשולמים למוטבים שנרשמו בקופה, בלי צו. רק כשלא נרשמו מוטבים – או כשנרשם ״היורשים על פי דין״ – הקופה תבקש צו. ההבחנה הזאת, ומה קורה כשהצוואה אומרת אחרת, במאמר הבא.

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. נהלי הבנקים משתנים מעת לעת ויש לאמתם מול הבנק. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל המאמרים