הקמת חברה בע״מ בישראל – המדריך המלא (2026)

חברות · Corporate · 19 באוקטובר 2026 · 11 דקות קריאה

התשובה הקצרה

כל אדם רשאי לייסד חברה (סעיף 2 לחוק החברות), ואף לבדו (סעיף 3). הרישום נעשה באופן מקוון בלבד (סעיף 8), באחד משני מסלולים: בעל מניות המזדהה בהזדהות לאומית ומשתמש בתקנון שהמערכת מפיקה, או עורך דין המגיש תקנון מותאם והצהרות שאימת. האגרה בשנת 2026 היא 2,559 ₪, ותעודת ההתאגדות מתקבלת בדוא״ל בתוך מספר ימי עסקים בודדים, כאשר התיק מוגש כראוי. לפני ההגשה יש להכריע בארבעה פרטים שחובה לכלול בתקנון – שם, מטרות, הון רשום והגבלת אחריות (סעיף 18) – וכן בכל העניינים שהחוק מותיר לברירת מחדל אם לא נקבע אחרת: הרוב הנדרש לשינוי התקנון, הקצאות, עבירות המניות, ומינוי ופיטורים של דירקטורים. לאחר הרישום מתחילות החובות השוטפות: ניהול מרשמים, דיווח על כל שינוי בתוך 14 ימים, דוח שנתי ואגרה שנתית – ואי-עמידה בהן מחירה 9,380 ₪ בגין כל הפרה, סכום הניתן לגבייה גם מהדירקטורים באופן אישי.

1. מי רשאי להקים חברה, ומה בדיוק מקנה ה”בע״מ“

סעיף 2 לחוק החברות, התשנ״ט-1999, קובע: ”כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור.“ אין דרישת אזרחות או תושבות לבעל מניות, ואין מספר מינימלי של מייסדים – ”לחברה יכול שיהיה בעל מניה אחד“ (סעיף 3). מרגע הרישום החברה היא אישיות משפטית נפרדת (סעיף 4), והיא קיימת מיום ההתאגדות הנקוב בתעודה ועד לחיסולה (סעיף 5).

הגבלת האחריות אינה אוטומטית. סעיף 35(א) קובע כי אחריות בעלי המניות ”יכול שתהיה לא מוגבלת, והדבר יצוין בתקנון; היתה אחריות בעלי המניות מוגבלת, יפורט אופן ההגבלה בתקנון.“ כאשר המניות הן בעלות ערך נקוב, בעל המניות אחראי לכל הפחות לפירעון הערך הנקוב (סעיף 35(ב)). חברה שאחריות בעליה מוגבלת חייבת לשאת בסוף שמה את הציון ”בע״מ“ (סעיף 26). הערה הרלוונטית לבעלי מקצועות חופשיים: על פי מדריך הרישום של רשות התאגידים, חברות של עורכי דין, רואי חשבון וחוקרים פרטיים נדרשות לבחור באחריות ”לא מוגבלת“.

ואף ה”בע״מ“ אינו חומה בצורה. סעיף 6 מאפשר לבית המשפט לייחס חוב של החברה לבעל מניות ”במקרים החריגים“ שבהם נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת כדי להונות אדם או לקפח נושה, או ”באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה“ – ובלבד שבעל המניות היה מודע לכך, כאשר עצימת עיניים נחשבת למודעות (סעיף 6(א)(2)). בית המשפט העליון דן בסוגיה זו בע״א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ׳ עו״ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון (21.1.2009), בעניינה של חברה שנוהלה ב”מימון דק“ – הון עצמי דל ביחס לסיכוני העסק. סעיף 7 מוסיף סנקציה אישית: בית המשפט רשאי לאסור על אדם לכהן כדירקטור, כמנהל כללי או כמייסד לתקופה של עד חמש שנים.

2. ההחלטות שיש לקבל לפני ההגשה

סעיף 18 מונה ארבעה פרטים שחובה לכלול בתקנון: שם החברה, מטרות החברה, פרטים בדבר הון המניות הרשום, ופרטים בדבר הגבלת האחריות. סעיף 19 מתיר לכלול כל נושא אחר – זכויות וחובות של בעלי המניות, דרכי הניהול ומספר הדירקטורים, הוראות ממשל תאגידי מהתוספת הראשונה, ו”כל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדירו“. על ההבדל בין תקנון מינימלי לתקנון מותאם עמדנו במאמר נפרד; כאן נתמקד בהכרעות הנדרשות לצורך מילוי הטופס.

ההכרעה	הוראת החוק	הנוהג בפועל
שם	כל שם, בכפוף לסעיפים 25–28: שם שאינו זהה או דומה עד כדי הטעיה לשמו של תאגיד רשום או לסימן מסחר רשום בתחום דומה (סעיף 27(א)), שאינו מטעה (27(ב)), ושאינו פוגע בתקנת הציבור (28). הרשם רשאי להורות על שינוי השם, ולאחר ארבעה חודשים – לשנותו בעצמו (סעיף 29).	מוצעות שלוש חלופות בעברית לפי סדר עדיפות; שם באנגלית נכתב באותיות גדולות אם הוא נכלל בתקנון. הבדיקה נעשית מראש במרשם החברות ובמרשם סימני המסחר.
מטרות	סעיף 32 מתיר לקבוע ”לעסוק בכל עיסוק חוקי“.	זהו הנוסח המקובל; הגבלת המטרות מצדיקה את עצמה רק בחברות ייעודיות.
הון רשום	סעיפים 33–34: המניות כולן בעלות ערך נקוב או כולן ללא ערך נקוב; סוג אחד או כמה סוגים.	הון רשום גדול דיו להקצאות עתידיות (אופציות לעובדים, משקיעים) חוסך תיקון תקנון ודיווח. הקצאה מתחת לערך הנקוב מחייבת היוון של ההפרש (סעיף 304).
הגבלת אחריות	סעיף 35, כמפורט לעיל.	”מוגבלת“ כמעט תמיד, למעט מקצועות חופשיים מסוימים.
דירקטורים ראשונים	בחברה פרטית ”יכהן לפחות דירקטור אחד“ (סעיף 219(ב)); הדירקטורים הראשונים הם מי שמונו בידי המייסדים ונתנו את ההצהרה לפי סעיף 8, וכהונתם מסתיימת באסיפה השנתית הראשונה, אלא אם נקבע אחרת (סעיף 220).	קטין, פסול דין ופושט רגל שלא הופטר אינם יכולים לכהן כדירקטורים. תאגיד רשאי לכהן כדירקטור באמצעות נציג יחיד.
מען רשום ומען דיגיטלי	לחברה יהיה משרד רשום בישראל מיום רישומה (סעיף 123); מאז תשפ״ב נדרש גם ”מען דיגיטלי“ – כתובת דוא״ל – המוגש עם הבקשה ומעודכן בתוך 14 ימים מכל שינוי (סעיף 123א).	משרד עורכי הדין משמש לעיתים קרובות כמען הרשום, ובמיוחד כאשר כל המייסדים מתגוררים בחו״ל.
הגבלות ”חברה פרטית“	החוק מגדיר חברה פרטית פשוט כ”חברה שאינה חברה ציבורית“ (סעיף 1). שלוש ההגבלות המוכרות – הגבלת עבירות המניות, איסור הצעה לציבור, ועד 50 בעלי מניות – אינן תנאי להתאגדות; הן תנאי לפטור מצירוף מאזן לדוח השנתי (סעיף 175).	ברוב החברות מסומנות שלוש התיבות בטופס המקוון כדי ליהנות מהפטור – ואז ההגבלות חייבות להופיע גם בתקנון.

פעולות שנעשו לפני הרישום – חוזה שכירות, הסכם סודיות עם משקיע, הזמנת ציוד – אינן אבודות: סעיפים 12–14 מאפשרים לחברה לאשרר פעולה של יזם, והאשרור פועל למפרע, תוך שמירה על זכויותיהם של צדדים שלישיים. את המסמכים שראוי לחתום עליהם עוד בטרם קיימת החברה סקרנו במדריך הסכמי הסודיות.

3. המסמכים

הבקשה מוגשת על גבי טופס 1 לפי תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש״ס-1999, ומצורפים לה המסמכים הבאים (סעיף 8; תקנה 1):

1. תקנון, החתום בידי בעלי המניות הראשונים, ובו מספר המניות של כל אחד מהם, שמו, מענו ומספר זהותו (סעיף 23(א)). התקנון יכול להיות בעברית או באנגלית (תקנה 1(ד)) – נקודה שימושית כאשר ישנם מייסדים או משקיעים זרים.
2. הצהרת בעלי המניות הראשונים (חלק מטופס 1): כשירות לייסד חברה ולהחזיק במניות, והיעדר מגבלה על פי דין – לרבות הגבלות מכוח הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון או צו לפי סעיף 7. מאז שנת 2021 חייב בעל מניות להצהיר גם אם הוא מחזיק במניות בנאמנות עבור אחר (סעיף 131; תקנה 1(ה)).
3. הצהרת הדירקטורים הראשונים (טופס 2) בדבר נכונותם וכשירותם לכהן.
4. מסמכים נלווים לפי הצורך: אימות דרכון של מייסד זר (ראו להלן), תעודותיו של תאגיד זר שהוא בעל מניות, והסכמת בעל סימן מסחר לשם דומה.

כל מסמך מועלה בנפרד, כקובץ PDF או TIF שאינו נעול, תחת הכותרת המתאימה לו – ולא כקובץ אחד מאוגד. עבור יחיד שהוא גם בעל המניות היחיד וגם הדירקטור היחיד, והוא אזרח ותושב ישראל, מפרסם הרשם טופס משולב ”תקנון והצהרות – חברת יחיד“.

4. מי מגיש את הבקשה, וכיצד מאומתת הזהות

סעיף 8, כנוסחו לאחר תיקון תשפ״ב, קובע כי הבקשה תוגש ”בדרך של תקשורת אלקטרונית“; הרשם רשאי להתיר הגשה בדרך אחרת רק בנסיבות מיוחדות (סעיף 8(ב)). תקנה 16ב, שהוחלפה בשנת 2021, מתירה הגשה מקוונת לשני גורמים בלבד:

• מסלול עורך הדין. עורך דין המחזיק בכרטיס חכם מגיש את התקנון ואת ההצהרות החתומים כסריקה, לאחר שאימת את זהות החותמים (סעיף 23(ב); תקנה 1(ג): ”שמו של החותם … מספר הזהות שלו וחתימתו על גבי הטפסים יאומתו בידי עורך דין אשר יציין כי הזהיר את החותם על הצהרתו“). האימות יכול להיעשות גם בידי עורך דין אחר מאותו משרד (תקנה 16ב(ד)).
• מסלול בעל המניות. בעל מניות מזדהה בהזדהות אלקטרונית בטוחה (הזדהות לאומית), ממלא את התקנון באופן מקוון בנוסח שהמערכת מפיקה, וכל אחד מבעלי המניות ומהדירקטורים הראשונים נכנס למערכת בעצמו ומאשר את הסכמתו ואת הצהרתו (תקנה 16ב(ב)–(ג)). מגיש מקוון פטור מחתימה ומאימות חתימה (תקנה 16א(ב1)).

שלוש הערות על המסלול העצמאי. ראשית, ההזדהות הלאומית פתוחה לבעלי תעודת זהות ישראלית בלבד, ולכן מייסד זר אינו יכול לעשות בה שימוש. שנית, בכל מקרה שבו יש לצרף מסמך לפי תקנה 16 – אימות דרכון של תושב חוץ, תעודות של תאגיד זר – רק עורך דין רשאי להגיש, והוא מאשר כי הסריקה נאמנה למקור המאומת (תקנה 16א(ד)). שלישית, התקנון שהמערכת מפיקה עונה על דרישות סעיף 18 ולא הרבה מעבר לכך: הוא מותיר כל שאלה הנוגעת ליחסים בין המייסדים לברירות המחדל של החוק. לחברה של אדם אחד די בכך בדרך כלל; לשני מייסדים או יותר – כמעט לעולם לא.

5. אגרה, בדיקה ותעודה

האגרות נקבעות בתקנות החברות (אגרות), התשס״א-2001, ומתעדכנות מדי שנה בהודעה המתפרסמת ברשומות. על פי הודעת החברות (אגרות), התשפ״ו-2025 (ק״ת 12113, 8.12.2025), שבתוקף מיום 1 בינואר 2026:

הפריט	₪ (2026)
רישום חברה – בקשה מקוונת לפי תקנה 16ב	2,559
רישום חברה – הגשה שאינה מקוונת	3,123
אגרה שנתית	1,777
אגרה שנתית מופחתת – בתשלום עד 31 במרץ	1,338
נסח חברה (מקוון)	12
עיון בתיק חברה סרוק (מקוון)	39

אגרת הרישום משולמת בכרטיס אשראי בשרת התשלומים הממשלתי במהלך ההגשה, או בצירוף קבלה על תשלום קודם באותו שרת; שוברי בנק הדואר אינם מתקבלים בהגשה מקוונת. חברה פטורה מאגרה שנתית בשנת הרישום בלבד. מסלול הפטור מאגרות לחברות לא פעילות (תקנה 5א) הסתיים ביום 31 בדצמבר 2024.

לאחר ההגשה בודקת המחלקה המשפטית אצל הרשם את הנתונים מול המסמכים. במקרה של פגם טכני, הבודק עשוי לפנות טלפונית לעורך הדין המגיש בטרם סירוב; הודעת סירוב נשלחת בדוא״ל, ובעקבותיה מוגשת ”בקשת המשך“ מתוקנת ללא אגרה נוספת. רשות התאגידים מפרסמת את זמני הטיפול באתרה ואינה מתחייבת למספר ימים קבוע; על פי ניסיוננו, תיק המוגש כראוי מאושר בתוך מספר ימי עסקים בודדים. תעודת ההתאגדות והתקנון המאושר מתקבלים בדוא״ל (ובהודעת SMS), ולמחרת זמינים המסמכים החתומים בתיק החברה. התעודה היא ”ראיה חלוטה“ לכך שדרישות הרישום התקיימו (סעיף 10(ד)) – אך אין בה כדי לרפא פגם בתקנון (סעיף 10(ה)).

6. מייסדים ודירקטורים המתגוררים בחו״ל

הטופס המקוון כולל סוג בעל מניות וסוג דירקטור ”אזרח זר“, עם מספר דרכון (לרבות אותיות), מדינת הנפקה, מען בחו״ל וסריקת הדרכון. הדרישה המהותית מצויה בתקנה 16: בדיווח הראשון על יחיד שאינו תושב ישראל יצורף העתק דרכון מאומת באחת מארבע דרכים – (1) אימות קונסולרי ישראלי לפי סעיף 33 לפקודת הראיות; (2) נוטריון במדינה שהנפיקה את הדרכון; (3) עורך דין בעל רישיון ישראלי; (4) נוטריון במדינת מגוריו של האדם. המאמת מוסיף את שמו, מענו, מספר הטלפון שלו ומספר רישיונו (תקנה 16(ד)). תאגיד זר שהוא בעל מניות מצרף תעודת התאגדות מאומתת, אישור על קיומו הנוכחי (good standing), ותרגום נוטריוני לעברית או לאנגלית (תקנה 16(ב)); תאגיד המכהן כדירקטור חייב למנות נציג יחיד.

התקנות עוסקות בהעתק הדרכון. באשר לחתימתו של המייסד הזר על התקנון ועל ההצהרה עצמם – חתימה שסעיף 23(ב) דורש כי עורך דין יאמת אותה – הן ממעטות לפרט. נוהג המשרד, כאשר כל המייסדים מתגוררים בחו״ל, הוא כדלקמן: המייסד חותם על התקנון ועל ההצהרות בפני נוטריון במדינתו, הנוטריון מאמת את החתימה ואת הדרכון, האימות מקבל אפוסטיל לפי אמנת האג (שישראל צד לה), והמשרד – כעורך הדין המגיש – מצרף את הסריקה ומאשר כי היא נאמנה למקור המאומת. המען הרשום חייב בכל מקרה להיות בישראל (סעיף 123), והתקנון יכול להיות באנגלית, כדי שהמייסד יחתום על מסמך שהוא מסוגל לקרוא.

7. לאחר קבלת תעודת ההתאגדות

הרישום הוא ראשיתן של ההתחייבויות, לא סופן. בצד המשפטי, מיד לאחר הרישום נדרשים הצעדים הבאים:

• מרשמים. מרשם בעלי המניות (סעיף 130: שם, מספר זהות, מען, מניות, ומועד ההקצאה או ההעברה; החזקה בנאמנות מצוינת – סעיף 131) ומרשם הדירקטורים. המרשם הוא ראיה לכאורה, והוא גובר על תעודת מניה (סעיף 133).
• החלטות ראשונות. קביעת מורשי חתימה, פתיחת חשבון בנק (הבנק יבקש תעודה, תקנון והחלטה), מינוי רואה חשבון מבקר (סעיף 154; חברה פרטית קטנה רשאית, בתנאים שבסעיף 158, להחליט שלא למנות), ואישור המסמכים שנחתמו לפני ההתאגדות (סעיף 13).
• הסכם המייסדים והמחאות הקניין הרוחני – מיועדים להיכנס לתוקף עם ההתאגדות, ומה שמתוכם צריך לחייב גם את החברה צריך להשתקף בתקנון. על הסכם המייסדים; על תוכנית אופציות לעובדים, שהדירקטוריון רשאי להאציל לוועדה (סעיף 288(ב)(1)).
• דיווחים. כל שינוי בתקנון, במען, במען הדיגיטלי, בהרכב הדירקטוריון (סעיף 223), הקצאה (סעיף 292) או העברת מניות (סעיף 299) מדווח לרשם בתוך 14 ימים (סעיף 140). הדוח השנתי מוגש בתוך 14 ימים מהאסיפה השנתית, או – בחברה פרטית שקבעה בתקנונה כי אין צורך באסיפה שנתית אלא לצורך מינוי רואה חשבון (סעיף 61) – בתוך 14 ימים משליחת הדוחות הכספיים לבעלי המניות (סעיף 141).
• אגרה שנתית מדי שנה (סעיף 9), בסך 1,338 ₪ אם היא משולמת עד 31 במרץ.
• פתיחת תיקים ברשות המסים, במע״מ ובביטוח לאומי – בליווי רואה החשבון. כל שאלה הנוגעת למיסוי החברה ובעליה – מס חברות, דיבידנדים, ”חברת ארנק“, רווחים שלא חולקו – היא שאלה לעורך דין העוסק במיסים או לרואה חשבון; המשרד אינו עוסק במיסוי מעבר למסירת מידע כללי.

מספר הקלות שראוי לנצל בתקנון של חברה פרטית: קבלת החלטות בעלי מניות בכתב וללא כינוס אסיפה, כאשר הן מתקבלות פה אחד (סעיף 76); קיום אסיפות בכל אמצעי תקשורת (סעיף 77); פטור מאסיפה שנתית (סעיף 61); ודירקטוריון של אדם אחד (סעיף 93).

8. מחירו של אי-הציות

סעיף 354 מסמיך את הרשם להטיל על חברה פרטית עיצום כספי – 9,380 ₪ בשנת 2026 – בשל אי-תשלום אגרה, אי-הגשת דיווח לפי סעיף 140, אי-הגשת דוח שנתי לפי סעיף 141, או הפרת הוראה של הרשם. עיצום שלא שולם ניתן לדרוש מכל מי שרשום כדירקטור, אלא אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים או כי לא ידע ולא היה עליו לדעת (סעיף 360). לאחר שני עיצומים שלא שולמו בתוך שלוש שנים, רשאי הרשם לבקש את פירוק החברה (סעיף 362). במקביל, לאחר התראה של 30 ימים במרשם, נרשמת החברה כ”חברה מפרה“ (סעיף 362א): הרשם רשאי לסרב לרשום שינוי שם או מטרות, שעבודים ומיזוגים – ואף לסרב לרשום חברה חדשה שבעל מניות בה הוא החברה המפרה, מי שמחזיק 50 אחוז או יותר ממנה, או דירקטור שלא שילם את העיצום. יזם סדרתי שהניח לחברה ישנה ”לגווע מאליה“ מגלה זאת, בדרך כלל, כאשר הוא מבקש לרשום את החברה הבאה.

9. חמש טעויות שאנו נתקלים בהן לאחר הרישום

1. תקנון גנרי, ללא התאמה לחברה ולמייסדיה. תקנון של עמוד אחד עונה על דרישות סעיף 18, אך מותיר על כנם שינוי תקנון ברוב רגיל (סעיף 20(א)), הקצאות בידי הדירקטוריון ללא זכות קדימה (סעיף 288), מניות הניתנות להעברה באופן חופשי (סעיף 294 – אלא אם הוגבלה עבירותן), ופיטורי דירקטור ברוב רגיל באסיפה (סעיף 230). עבור שני מייסדים המחזיקים בחלקים שווים, זהו מתכון למבוי סתום.
2. הסכם מייסדים שהחברה אינה צד לו ואינו משתקף בתקנון. התקנון הוא חוזה בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם (סעיף 17(א)); הסכם מייסדים מחייב רק את החותמים עליו. בהחלטה משנת 2026 (ת״א 53928-02-24, המחלקה הכלכלית בתל אביב) נקבע כי דירקטוריון אינו כפוף להסכם בעלי מניות שלא אומץ לתקנון, ואף אינו רשאי להביאו בחשבון.
3. הון רשום מינימלי. כל גיוס או תוכנית אופציות מחייבים במצב זה הגדלת הון, החלטת אסיפה ודיווח לרשם.
4. קניין רוחני שנותר בידי המייסדים. מה שפותח לפני ההתאגדות חייב להיות מומחה לחברה בכתב; משקיע ראשון יבדוק זאת לפני כל דבר אחר.
5. מען דיגיטלי שאיש אינו קורא. הודעות הרשם נשלחות למען הדיגיטלי הרשום בתיק. אם כתובת זו שייכת למייסד שעזב, החברה מגלה את העיצום כאשר היא כבר רשומה כ”מפרה“.

על הסכם השותפים, למי שבוחר דווקא שלא להתאגד, ועל ההשוואה בין חברה לעוסק מורשה מן ההיבט המשפטי – בהמשך הסדרה. לסקירת השירות כולו – הקמת חברות במשרד.

שאלות נפוצות

האם ניתן להקים חברה עם בעל מניות אחד?

כן. סעיף 3 לחוק החברות קובע במפורש כי ”לחברה יכול שיהיה בעל מניה אחד“, וסעיף 93 מאפשר בחברה פרטית דירקטוריון של אדם אחד. עבור יחיד שהוא גם בעל המניות היחיד וגם הדירקטור היחיד, והוא אזרח ותושב ישראל, רשם החברות מפרסם טופס משולב של תקנון והצהרות לחברת יחיד.

כמה עולה רישום חברה בשנת 2026?

האגרות הרשמיות על פי הודעת החברות (אגרות), התשפ״ו-2025 (ק״ת 12113), שבתוקף מיום 1 בינואר 2026, הן: אגרת רישום בסך 2,559 ₪ בהגשה מקוונת (3,123 ₪ בהגשה שאינה מקוונת), ואגרה שנתית בסך 1,777 ₪, או 1,338 ₪ אם היא משולמת עד 31 במרץ. בשנת הרישום עצמה אין חובת תשלום אגרה שנתית. שכר טרחתם של עורך דין ושל רואה חשבון מתווסף לסכומים אלה ואינו קבוע בדין.

כמה זמן נמשך הרישום?

רשות התאגידים מפרסמת את זמני הטיפול באתרה ואינה מתחייבת למספר ימים קבוע. על פי ניסיון המשרד, בקשה המוגשת כראוי – שם תקין, תקנון שלם, והצהרות חתומות ומאומתות – מאושרת בתוך מספר ימי עסקים בודדים, ותעודת ההתאגדות מתקבלת בדוא״ל. עיכובים נובעים כמעט תמיד מפגם בשם או במסמכים; במקרה כזה נשלח מכתב סירוב, ומוגשת ”בקשת המשך“ מתוקנת ללא תשלום אגרה נוספת.

האם חובה להיעזר בעורך דין כדי לרשום חברה?

לא בכל מקרה. מאז תיקון התקנות בשנת 2021, בעל מניות רשאי להגיש בעצמו בקשה מקוונת בהזדהות לאומית, והמערכת מפיקה תקנון והצהרות בנוסח קבוע (תקנה 16ב). כאשר הבקשה מוגשת על ידי עורך דין, הוא מאמת את זהות החותמים על התקנון ועל ההצהרות (סעיף 23(ב); תקנה 1(ג)). כאשר אחד המייסדים אינו תושב ישראל ונדרש אימות דרכון לפי תקנה 16, רק עורך דין רשאי להגיש את הבקשה (תקנה 16א(ד)). מעבר לשאלה הטכנית, התקנון שהמערכת מפיקה הוא תקנון מינימלי – המתאים לחברה של אדם אחד, אך לא לשני מייסדים או יותר.

האם מייסד או דירקטור המתגורר בחו״ל יכול להיות חלק מחברה ישראלית?

כן. אין דרישת אזרחות או תושבות לבעל מניות או לדירקטור, והטופס המקוון כולל סוג ”אזרח זר“ עם מספר דרכון ומדינת הנפקה. העתק הדרכון חייב להיות מאומת לפי תקנה 16 – בידי קונסול ישראלי, נוטריון במדינת הדרכון או במדינת המגורים, או עורך דין ישראלי. המשרד נוהג לאמת גם את חתימת המייסד על התקנון ועל ההצהרות בפני נוטריון זר, בצירוף אפוסטיל לפי אמנת האג, ולהגיש את הסריקה המאומתת כעורך הדין המגיש. המען הרשום של החברה חייב להיות בישראל (סעיף 123).

מה קורה כאשר לא מוגש דוח שנתי או לא משולמת האגרה?

רשם החברות רשאי להטיל עיצום כספי לפי סעיף 354 – 9,380 ₪ בגין כל הפרה בשנת 2026 – בשל אי-תשלום אגרה, אי-הגשת דוח שנתי ואי-דיווח על שינויים. עיצום שלא שולם ניתן לגבייה מכל דירקטור (סעיף 360), ולאחר התראה נרשמת החברה כ”חברה מפרה“ (סעיף 362א): הרשם רשאי לסרב לרשום שינוי שם, שעבודים ומיזוגים, ואף לסרב לרשום חברה חדשה שבעל מניות בה הוא החברה המפרה, מי שמחזיק 50 אחוז או יותר ממנה, או דירקטור שלא שילם את העיצום.

האמור לעיל הוא מידע כללי על הדין הישראלי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. סכומי האגרות הם הסכומים הרשמיים שפרסמה רשות התאגידים לשנת 2026 ומתעדכנים מדי שנה. כל עניין מיסויי יש לבדוק עם עורך דין מיסים או רואה חשבון. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל המאמרים