מסמכים משפטיים לאתר ולאפליקציה: מדיניות פרטיות, תנאי שימוש, הצהרת נגישות ותקנון חנות
לאתר אינטרנט ולאפליקציה אין ”מסמך אחד“ שמסדיר הכול. ארבעה מערכי דינים נפרדים – הגנת הפרטיות, חוזים אחידים, הגנת הצרכן ונגישות – מכתיבים כל אחד מסמך משלו ורכיבים בממשק עצמו. דיני הגנת הפרטיות השתנו באופן מהותי מאז אוגוסט 2025 – תיקון מס׳ 13 ושני גילויי דעת של הרשות להגנת הפרטיות – ואילו שלושת המערכים האחרים לא השתנו, אך הם נאכפים. עמוד זה מתאר מה המשרד מכין, על סמך אילו הוראות דין, ומה נדרש כדי שהמסמכים יישארו נכונים גם לאחר שפורסמו.
דיני אינטרנט · Internet Law · 21 באוקטובר 2026
התשובה הקצרה
אתר או אפליקציה הפונים לציבור בישראל כפופים לארבעה חיקוקים, וכל אחד מהם מכתיב מסמך משלו. חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, לאחר תיקון מס׳ 13 (בתוקף מיום 14 באוגוסט 2025), מחייב הודעה בת חמישה פרטים בכל נקודה שבה נאסף מידע אישי (סעיף 11 לחוק); חוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982, קובע אילו תנאים בתנאי השימוש חזקה שהם מקפחים; חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, מכתיב למי שמוכר באינטרנט את פרטי הגילוי, את זכות הביטול ואת קישור הביטול בדף הבית (סעיפים 14ג, 14ט ו-17ד לחוק); ותקנה 35ה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013, מחייבת הצהרת נגישות במקום בולט. המשרד מנסח את ארבעת המסמכים מתוך היכרות עם המוצר הספציפי, ומעדכן אותם כאשר הדין או המוצר משתנים.
1. מה כולל השירות
| השלב | מהות העבודה | הבסיס בדין |
|---|---|---|
| 1. מיפוי | אילו נתונים נאספים, לאיזו מטרה, מי מקבל אותם, והאם נאסף מידע בעל רגישות מיוחדת. | סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות (הגדרות ”מידע אישי“ ו”מידע בעל רגישות מיוחדת“); תקנה 2 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017 |
| 2. מדיניות פרטיות | המדיניות המלאה והודעות הפרטיות הקצרות בנקודות האיסוף, לרבות פרק העוגיות וזכויות העיון והתיקון. | סעיפים 11, 13 ו-14 לחוק הגנת הפרטיות; גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות בנושא הסכמה (25.2.2026) |
| 3. תנאי שימוש | תנאי שימוש או הסכם רישיון לאפליקציה, בהסכמה אקטיבית, ללא תנאים שחזקה עליהם שהם מקפחים. | סעיפים 3–5 לחוק החוזים האחידים; רע״א 6992/22 אגודה נ׳ צביה (27.5.2024) |
| 4. תקנון חנות | פרטי הגילוי, זכות הביטול בתוך 14 ימים ודמי הביטול, קישור הביטול בדף הבית, והמחיר הכולל בשקלים. | סעיפים 14ג, 14ה, 14ט ו-17ד לחוק הגנת הצרכן |
| 5. הצהרת נגישות | הצהרה לפי הנחיות ת״י 5568 חלק 1 (2023): ההתאמות שבוצעו, פרטי רכז הנגישות ככל שחובה למנותו, ודרכי פנייה לדיווח על ליקוי. | תקנה 35ה לתקנות הנגישות לשירות; סעיף 19מב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998 |
| 6. דיוור ושיווק | נוסח ההסכמה לרשימת התפוצה, מנגנון ההסרה וסימון ”פרסומת“; בחינה האם הדיוור הוא ”דיוור ישיר“ כמשמעותו בחוק. | סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982; סעיפים 3 ו-17ו לחוק הגנת הפרטיות |
| 7. ממונה וספקים | בחינת חובת המינוי של ממונה; הסכמי עיבוד מידע עם ספקים חיצוניים. | סעיפים 17ב1–17ב3 לחוק הגנת הפרטיות; תקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) |
2. מדוע תבנית מהאינטרנט אינה מספיקה
סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פנייה לאדם לקבלת מידע אישי ”תלווה בהודעה“ שיצוינו בה חמישה פרטים: חובה חוקית או רצון חופשי ”ומהי תוצאת אי-ההסכמה“; המטרה; שמו של בעל השליטה במאגר ודרכי ההתקשרות עימו; למי יימסר המידע ולאיזו מטרה; וקיומן של זכות העיון לפי סעיף 13 לחוק וזכות התיקון לפי סעיף 14 לחוק. שני פרטים – פסקה (2א) ופסקה (4) – נוספו בתיקון 13, ופרט שלישי הורחב בו במילים ”ומהי תוצאת אי-ההסכמה“, ולכן תבנית שנכתבה לפני אוגוסט 2025 חסרה אותם כמעט בהכרח; גילוי הדעת של הרשות בנושא הסכמה מוסיף כי עמידה בסעיף 11 היא רף מינימלי בלבד. מה חייב להופיע במדיניות פרטיות, ומה הרשות אומרת על עוגיות.
בצד הצרכני, מי שמוכר באינטרנט חייב לגלות לפני העסקה את הפרטים המנויים בסעיף 14ג(א) לחוק הגנת הצרכן; סעיף 14ט(ב) לחוק מחייב קישור ייעודי לביטול עסקה בדף הראשי, וסעיף 17ד לחוק אוסר לנקוב מחיר שאינו המחיר הכולל ובמטבע ישראלי. תבנית שנכתבה לחנות אחרת אינה יודעת אילו מן החריגים לזכות הביטול שבסעיף 14ג(ד) לחוק חלים עליכם. על מכירה באינטרנט, ביטול עסקה וחוק הספאם. תנאי השימוש הם ”חוזה אחיד“ כהגדרתו בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, וסעיף 4 לחוק מונה תנאים שחזקה עליהם שהם מקפחים – ובהם פטור גורף מאחריות, תניית שיפוט בלעדית והצהרת ”קראתי והסכמתי“ – שתבניות רבות בנויות מהם. מה מחייב את הגולש, ומה בית המשפט יבטל. ובצד הנגישות, תקנה 35ה לתקנות הנגישות לשירות דורשת הצהרה המתארת את ההתאמות שבוצעו בפועל באתר זה, ולא נוסח כללי. על נגישות אתרים ואפליקציות לפי תקנה 35.
3. מה השתנה בשנים 2025–2026
- תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות – בתוקף מיום 14 באוגוסט 2025. ”מידע אישי“ (סעיף 3 לחוק) כולל כעת במפורש ”מזהה מקוון“ ו”נתוני מיקום“; חובת הרישום צומצמה (סעיף 8א לחוק); נוספה חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (סעיף 17ב1 לחוק); והרשות הוסמכה להטיל עיצומים כספיים (פרק ד׳3 לחוק).
- גילוי דעת בנושא הסכמה (25 בפברואר 2026) – הסכמה מכללא בגלישה; הסכמה אקטיבית נפרדת לפרופיילינג ולשירותי דיוור ישיר.
- גילוי דעת בנושא מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (14 ביולי 2026) – פירוש סעיף 17ב1(א)(3) לחוק, כמפורט להלן.
- עיצומים כספיים – אי-מסירת הודעה לפי סעיף 11 לחוק באמצעות אתר אינטרנט מחירה 2 ₪ לכל אדם שמידע עליו במאגר (4 ₪ במידע בעל רגישות מיוחדת), ולא פחות מ-20,000 ₪ (סעיף 23כו לחוק); בדוגמה שבמדריך הרשות – 500,000 בני אדם ומידע רגיש – העיצום מגיע ל-2,000,000 ₪.
4. מי חייב במינוי ממונה על הגנת הפרטיות
מבין ארבע הקבוצות שבסעיף 17ב1(א) לחוק הגנת הפרטיות, הרלוונטית לאתרים ולאפליקציות היא פסקה (3): מי שעיסוקיו העיקריים מחייבים ”ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם ... בהיקף ניכר“; אפליקציות בריאות ופיננסים עשויות לבוא גם בגדר פסקה (4) – עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר. גילוי הדעת של הרשות מיום 14.7.2026 קובע כי פסקה (3) כוללת במפורש אתרים ואפליקציות העוקבים אחר פעילות המשתמשים לשם בניית פרופילים (פסקאות 9.4–9.6); ”היקף ניכר“ נבחן לפי אמות המידה שבסעיף 17ב1(ב) לחוק, ללא סף מספרי, ודי באחת מהן (פסקה 9.10); ומינוי ממונה בארגון שחב בכך עשוי לזכות אותו בהפחתה של 10% מעיצום כספי שיוטל עליו בשל הפרות אחרות, לפי פרט 2(4) לתוספת החמישית לחוק (פסקה 9.14). הממונה יכול להיות גורם חיצוני (סעיף 17ב3(ב) לחוק).
5. רכיבי האתר שהדין מסדיר במישרין
מעבר למסמכים, הדין מכתיב רכיבים בממשק עצמו:
- קישור ייעודי לביטול עסקה בדף הראשי, ”באופן מובלט וברור“ (סעיף 14ט(ב) לחוק הגנת הצרכן).
- המחיר הכולל בלבד, ובמטבע ישראלי בלבד (סעיף 17ד לחוק הגנת הצרכן).
- המילה ”פרסומת“ בתחילת כל הודעת דיוור או בכותרת הדוא״ל, פרטי המפרסם, ודרך פשוטה להודיע על סירוב (סעיף 30א(ה) לחוק התקשורת).
- הצהרת נגישות במקום בולט באתר וביישום (תקנה 35ה לתקנות הנגישות לשירות).
- הודעת פרטיות קצרה בכל נקודת איסוף, ולא רק קישור בתחתית העמוד (סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות).
6. לאחר המסמכים: שמירה על עדכניות
תקנה 2(ב) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) מחייבת בחינה שנתית של מסמך הגדרות המאגר, וגילוי הדעת בנושא הסכמה קובע כי שינוי מהותי בתנאים מחייב הסכמה מחודשת. המשרד שומר גרסאות של כל מסמך ומעדכן אותו כאשר נוסף שימוש חדש במידע, מתחלף ספק או מתפרסמת עמדה חדשה של הרשות. מדיניות הפרטיות והצהרת הנגישות של משרדנו בנויות על פי אותם עקרונות ומשמשות דוגמה חיה. לחברה חדשה – הקמת חברות במשרד; לאתר הפונה גם למשתמשים באירופה – חברה ישראלית ו-GDPR. שכר הטרחה נמסר בהצעה כתובה לאחר שיחת ההיכרות.
שאלות נפוצות
האם החוק מחייב באנר עוגיות?
אין בדין הישראלי הוראה המחייבת באנר עוגיות כשלעצמו. סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות מחייב הודעה בעת איסוף מידע אישי, ולפי גילוי הדעת של הרשות בנושא הסכמה (25.2.2026) המשך הגלישה לאחר הודעה מתאימה ייחשב על פי רוב הסכמה מכללא, כאשר קיים קשר סביר בין האיסוף לשירות. פרופיילינג שאינו קשור לשירות ושירותי דיוור ישיר מחייבים הסכמה אקטיבית נפרדת; עסקים רבים בוחרים, כעמדה שמרנית, בהסכמה אקטיבית לשני הסוגים.
האם צריך לרשום את מאגר המידע של האתר?
ברוב המקרים לא. מאז 14 באוגוסט 2025 חייב ברישום לפי סעיף 8א לחוק הגנת הפרטיות רק מאגר שמטרתו העיקרית היא מסירת מידע לאחר ושיש בו מידע על יותר מ-10,000 בני אדם, או מאגר שבעל השליטה בו הוא גוף ציבורי. מאגר שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 בני אדם מחייב הודעה לרשות, ולא רישום.
האם אפליקציה של עסק קטן חייבת למנות ממונה על הגנת הפרטיות?
החובה תלויה בפעילות, לא בגודל העסק. סעיף 17ב1(א)(3) לחוק הגנת הפרטיות מחייב במינוי מי שעיסוקיו מחייבים ”ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם ... בהיקף ניכר“, ולפי גילוי הדעת של הרשות מיום 14.7.2026 הדבר כולל אפליקציות העוקבות אחר פעילות המשתמשים לשם בניית פרופילים, ללא סף מספרי.
האם חובה שיהיה לאתר תקנון?
אין הוראת חוק המחייבת מסמך בשם ”תקנון“. מי שמוכר לצרכנים באינטרנט חייב בתוכן מסוים: פרטי הגילוי לפי סעיף 14ג(א) לחוק הגנת הצרכן, גילוי דרכי הביטול לפי סעיף 14ט(ד) לחוק, והודעת הפרטיות לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות.
האתר שלנו פונה גם למשתמשים באירופה. האם די במסמכים לפי הדין הישראלי?
לא. משתמשים הנמצאים באיחוד האירופי מביאים עימם את תחולת ה-GDPR. המשרד מכין מדיניות אחת הערוכה לשני הדינים, או שתי גרסאות. על חברה ישראלית ו-GDPR.
כמה זמן נמשכת ההכנה, ומה העלות?
ההכנה מתחילה בשיחת היכרות ובמיפוי זרימת המידע. משך העבודה תלוי במספר המסמכים ובמורכבות המוצר. שכר הטרחה אינו קבוע בדין והוא נמסר בהצעה כתובה לאחר שיחת ההיכרות, לפני תחילת העבודה.
האמור לעיל הוא מידע כללי על הדין הישראלי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. סכומי העיצומים והפיצויים הם הסכומים הקבועים בחיקוקים ובפרסומי הרשויות במועד הפרסום ומתעדכנים מעת לעת. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.
השאלה נעשתה קונקרטית?
המשרד מנסח מסמכים משפטיים לאתרים ולאפליקציות – מדיניות פרטיות, תנאי שימוש, תקנון חנות והצהרת נגישות – בודק את רכיבי הממשק שהדין מסדיר, ומלווה את בעלי האתר בעדכון השוטף. ניתן לכתוב לנו, להתקשר, או לקבוע שיחת היכרות.
- Emailyona@schwebel-law.com
- Phone054-288-9554
- LinkedInlinkedin.com/company/schwebel-law-firm ↗