נגישות אתרים ואפליקציות לפי תקנות הנגישות לשירות: התקן, הפטורים, הצהרת הנגישות והחשיפה לתביעות

דיני אינטרנט · Internet Law · 21 באוקטובר 2026 · 10 דקות קריאה

התשובה הקצרה

מי שמספק ”שירות ציבורי“ כהגדרתו בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998 – ובכלל זה עסקים בתחומים המנויים בתוספת השנייה לחוק – חייב להנגיש את האתר והאפליקציה שבאמצעותם ניתן השירות או מידע עליו. התקן המחייב לפי תקנה 35א לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013, הוא ת״י 5568 חלק 1 (מהדורת ספטמבר 2023) ברמה AA, המאמץ את הנחיות WCAG 2.0 עם שינויים לאומיים. עוסק פטור ומי שמחזורו השנתי הממוצע אינו עולה על 100,000 ₪ פטורים לחלוטין (תקנה 35ו(ז)); מי שמחזורו עד 1,000,000 ₪ פטור, לשלוש שנים הניתנות לחידוש, רק לגבי אתר שהחל לפעול לפני 26.10.2017 (תקנה 35ו(ט)). כל חייב מפרסם הצהרת נגישות (תקנה 35ה), ומי שמעסיק 25 עובדים לפחות ממנה רכז נגישות (סעיף 19מב לחוק). סטייה מהתקן אינה הפרה כל עוד לא נשלחה לחייב הודעה והוא לא תיקן בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים (תקנה 35א(ד)); לאחר מכן החשיפה היא לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 19נא(ב) לחוק – 50,000 ₪ נומינלית, צמוד למדד – ולתובענות ייצוגיות.

1. מי חייב בהנגשת האתר

החוק הוא משנת 1998; פרק הנגישות נוסף לו בתיקון מס׳ 2 בשנת 2005. החובה חלה על מי שאחראי להספקת ”שירות ציבורי“, המוגדר בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: שירות הניתן לציבור בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מן הסוגים המנויים בתוספת השנייה לחוק. התוספת רחבה, וכפי שמסכם אותה מדריך הנציבות היא מקיפה בין היתר מסחר, בריאות, חינוך, פנאי, תיירות ואירוח, תרבות, תקשורת, בנקאות, אשראי, ביטוח ושירותים פיננסיים – כך שכמעט כל חנות מקוונת ושירות דיגיטלי המוצעים לציבור נכנסים לגדרה.

תקנה 35 לתקנות הנגישות לשירות מגדירה ”שירות אינטרנט“ כ”תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור“. שתי הבהרות מתוך מדריך הנציבות ”נגישות אתרי אינטרנט“ (עודכן 16.3.2026): אתר שכולו מידע, כגון אתר חדשות, שאינו מספק שירות ציבורי, אינו חייב; והחובה מוטלת על בעל האתר או מפעילו – לא על חברת הפיתוח.

2. התקן: ת״י 5568 חלק 1 ו-WCAG 2.0

תקנה 35א(א) לתקנות הנגישות לשירות קובעת: ”חייב יספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט, למעט לעניין יישומים (אפליקציות) כמשמעותם בתקנה 35ג ולמדיה מבוססת זמן לפי תקן נגישות אינטרנט בהתאם לקווים המנחים הקבועים בו, ברמה AA, ובכפוף לקבוע בסימן זה“. ”תקן נגישות אינטרנט“ מוגדר בתקנה 35 כתקן ישראלי 5568 ”על חלקיו השונים ונספחיהם, כתיקונם מזמן לזמן“. המהדורה שבתוקף של ת״י 5568 חלק 1 פורסמה בספטמבר 2023 (י״פ 11720, 22.10.2023) והחליפה את מהדורת מאי 2021; התקן פתוח לציבור ללא תשלום באתר הנציבות.

על כריכת התקן נכתב כי הוא, ”למעט השינויים והתוספות הלאומיים המצוינים בו, זהה“ למסמך Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0 מיום 11 בדצמבר 2008. השינויים הלאומיים הם אלה: קריטריוני ההצלחה 1.2.1, 1.2.2 ו-1.2.3 (חלופות למדיה מבוססת זמן, כתוביות ותיאור קולי לתוכן מוקלט) הועלו מרמה A לרמה AA, ולכן הם נדרשים; קריטריונים 1.2.4 ו-1.2.5 (כתוביות בשידור חי ותיאור קולי) הועלו מרמה AA לרמה AAA, ולכן אינם נדרשים; קריטריון 2.4.10 (כותרות מקטעים) הורד מרמה AAA לרמה AA, ולכן הוא נדרש; וקריטריון 3.1.2 (שפה של חלקים) אינו חל. התקן מוסיף כי השינוי ברמת הנגישות של מדיה מבוססת זמן ייבחן מחדש בעתיד, אם יהיו כלים אוטומטיים זמינים להוספת כתוביות בעברית.

לשם הדיוק: ארגון W3C פרסם מאז גרסאות מאוחרות יותר של ההנחיות – WCAG 2.1 ו-WCAG 2.2, שאף אומצה כתקן ISO/IEC 40500:2025 – אך הדין הישראלי מפנה לתקן הישראלי, והתקן הישראלי מאמץ את גרסה 2.0. נכון למועד כתיבת שורות אלה לא איתרנו הצעת תקן או רוויזיה של ת״י 5568 המאמצת גרסה מאוחרת יותר, לא ברשימת התקנים לביקורת הציבור של מכון התקנים ולא ברשומות. פרסומים המתארים את התקן הישראלי כמבוסס על WCAG 2.1 אינם מדייקים.

שלוש הוראות משלימות: חייב שאינו רשות ציבורית, שביצע התאמות ברמה A עד 25.10.2014, נחשב כמי שעמד בתקנה (תקנה 35א(ב)); מסמך שהוכן מיום 26.10.2017 ואילך, כגון קובץ PDF, והועלה לאתר או לאפליקציה, חייב להיות נגיש לפי הוראות התקן הדנות במסמכים (תקנה 35א(ג)(1)); ותקנה 35ב פוטרת את החייב מאחריות לנגישות תוכן שהעלו צדדים שלישיים ושהוא לא ערך ולא הפיק, ובלבד שסיפק תשתית נגישה להעלאתו.

3. אפליקציות ווידאו

אפליקציות הוחרגו מתקנה 35א(א) והוסדרו בתקנה 35ג לתקנות הנגישות לשירות: על יישום לעמוד בתקן ישראלי לנגישות יישומים ”ככל שיש תקן כזה“, ובהיעדרו יחולו קריטריוני ההצלחה של תקן נגישות האינטרנט ”ככל האפשר“, בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות. אפליקציה פטורה אם קיים אתר אינטרנט זהה, נגיש ומותאם למכשירים ניידים, והאפליקציה מפנה אליו. תקנה 35ד עוסקת בווידאו: חובת הכתוביות לתוכן מוקלט (קריטריון 1.2.2) חלה על רשויות ציבוריות ועל חייבים שמחזורם הממוצע עולה על 5,000,000 ₪, לגבי תוכן וידאו שהם עורכים או מפיקים, ולפי תקנה 10(ב) לתקנות המתקנות משנת 2017 – רק לגבי תוכן שהועלה לאינטרנט מיום 26.10.2017 ואילך.

4. הפטורים – תקנה 35ו

תקנה 35ו לתקנות הנגישות לשירות מרכזת את הפטורים. ”מחזור ממוצע“ מוגדר בתקנה 35 כ”ממוצע המחזורים של החייב בשלוש שנות המס האחרונות שלפני מועד הבדיקה, שבהן לא היה המחזור שווה ל-0“; לסכומים שבתקנה אין הוראת הצמדה.

תקנת המשנה	מי פטור	היקף הפטור ותנאיו
35ו(ז)	עוסק פטור כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, או חייב שמחזורו השנתי הממוצע אינו עולה על 100,000 ₪	פטור מלא מהתאמות הנגישות לפי סימן האינטרנט
35ו(ט)	חייב שמחזורו הממוצע 1,000,000 ₪ או פחות	פטור רק לגבי אתר או יישום שהחל לפעול לפני תחילת התקנות – מועד שהנציבות מפרשת כ-26.10.2017, יום תחילתן של התקנות המתקנות שהוסיפו את סימן האינטרנט (תקנה 10(א) לתק׳ תשע״ח-2017); בתנאי שדרכי ההתקשרות לקבלת השירות מפורסמות באופן נגיש; תקף שלוש שנים מתום שנת המס האחרונה שנבדקה, וניתן לחידוש כל שלוש שנים
35ו(ח)	חייב שמחזורו עד 300,000 ₪	פטור זמני שפקע ביום 26.10.2020
35ו(א)–(ג)	חייב שתשתית או ממשק טכנולוגי אינם מאפשרים התאמה מסוימת	פטור מאותה התאמה בלבד, שנותן מורשה לנגישות השירות על סמך חוות דעת של איש מקצוע; תוקפו עד שלוש שנים וניתן לחדשו לשלוש נוספות, ומעבר לכך – באישור הנציב מטעמים מיוחדים; החייב מספק נגישות חלופית ומפרסם את הפטור ואת ההתאמות החלופיות בהצהרת הנגישות
35ו(ד)	שירות המועבר על תשתית רשת חברתית	פטור מהתאמה שהתשתית אינה מאפשרת
35ו(ה)	שירות סגור – הכניסה מוגבלת לנרשמים מראש, ורשומים בו 500 משתתפים בו-זמנית לכל היותר	פטור מהנגשת התכנים, אלא אם אדם עם מוגבלות ביקש זאת; במקרה כזה אין תחולה לתקופת 60 הימים שבתקנה 35א(ד)(1)
35ו(ו)	מסמכים אישיים הניתנים באזור המחייב הזדהות	הפטור הזמני פקע ביום 31.12.2021; מסמך שהוכן מיום 1.1.2022 ואילך חייב להיות נגיש
35ו(י)	פרסומות	הוראות הסימן אינן חלות, ובלבד שקיימת חלופה נגישה למידע על השירות שבפרסומת

הערה על הסכומים: מדריך הנציבות (עודכן 16.3.2026) נוקב בפטור מלא למי שמחזורו נמוך מ-120,000 ₪ או שהוא עוסק פטור לעניין מס ערך מוסף, ובפטור הזמני לבעלי מחזור ”בין 120,000 ₪ עד 1,000,000 ₪“. נוסח התקנה קובע 100,000 ₪ ואינו צמוד; הסכום 120,000 ₪ נראה כעוקב אחר תקרת העוסק הפטור בחוק מס ערך מוסף. הואיל ועוסק פטור פטור ממילא, ההבדל אקדמי ברובו – אך במקום של ספק ראוי להסתמך על נוסח התקנה.

5. הצהרת הנגישות – תקנה 35ה

תקנה 35ה לתקנות הנגישות לשירות קובעת כי ”נוסף על האמור בתקנות 34 ו-91(ה)“ – חובות הפרסום של הסדרי הנגישות בשירות הפיזי ושל פרטי רכז הנגישות – יציין החייב ”במקום בולט באתר האינטרנט שלו וביישום שהוא מפעיל, אם יש יישום כזה“, הצהרה בהתאם להנחיות התקן לעניין הצהרת נגישות. על ההצהרה לכלול:

1. מידע בדבר התאמות הנגישות שבוצעו;
2. פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות עמו, אם החייב מחויב למנותו לפי החוק;
3. פרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הנגשה, ”לרבות דרישה לפי תקנה 35א(ד)(1)“ – כלומר הערוץ שבאמצעותו תישלח ההודעה הפותחת את תקופת 60 הימים;
4. אם ניתן פטור לפי תקנה 35ו(א) – דבר הפטור וההתאמות החלופיות (תקנה 35ו(ג)).

בפסק דין בן אור, הנדון להלן, נדונו שש בקשות לאישור תובענה ייצוגית שעניינן היעדר הצהרת נגישות, היעדר פרסום הסדרי הנגישות והיעדר פרטי רכז – לא היעדר נגישות בפועל. הצהרה חסרה היא אפוא עילה שתובע ייצוגי יכול לאתר בלא בדיקה טכנית של האתר, וכך נעשה באותן שש בקשות. הצהרת הנגישות של המשרד מתפרסמת באתר זה.

6. רכז נגישות – סעיף 19מב

סעיף 19מב(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי ”מי שאחראי להספקת שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד׳, המעסיק 25 עובדים לפחות ימנה מקרב עובדיו אדם הבקיא, ככל הניתן, בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות וככל האפשר הוא יהיה אדם עם מוגבלות“. הרכז מוסר מידע לציבור על נגישות השירות ומייעץ לארגון בדבר חובותיו (סעיף 19מב(ב)). שתי הבהרות: הסף הוא 25 עובדים ”לפחות“ – לא ”יותר מ-25“ כפי שנכתב לעיתים – והרכז ממונה מקרב העובדים. מי שמעסיק פחות מ-25 עובדים אינו חייב ברכז, והצהרת הנגישות שלו תכלול פרטי התקשרות אחרים.

7. כלל 60 הימים ופסק דין בן אור

תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות לשירות קובעת: ”לא יראו סטייה מעמידה בהוראות סימן זה כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה“. תקנה 35א(ד)(2) מוסיפה כי בתקופה זו על החייב לבצע התאמות חלופיות בהקדם האפשרי. משמעות הדבר היא שליקוי נגישות באתר אינו, כשלעצמו, עוולה: העוולה נולדת רק משחלפה תקופת התיקון בלא תיקון. ההוראה חלה על כל תביעה המבוססת על סימן האינטרנט, אישית או ייצוגית.

בת״צ (מחוזי ת״א) 52621-07-23 בן אור נ׳ אביב בית השקעות בע״מ ואח׳ (22.1.2024) דן השופט עודד מאור בשש בקשות מאוחדות לאישור תובענות ייצוגיות שהגיש מבקש אחד נגד עסקים קטנים, בלא פנייה מוקדמת, בגין היעדר הצהרת נגישות, היעדר פרסום הסדרי נגישות והיעדר פרטי רכז. בית המשפט קבע כי אף ש”אין בחוק תובענות ייצוגיות הוראה המחייבת פנייה מוקדמת טרם הגשת תביעה ייצוגית“, תקנה 35א(ד)(1) עצמה מחייבת את הטוען להפרת תקנה 35ה לפנות פנייה מוקדמת לבעל האתר; ובאשר לעילות שלגביהן אין הוראה כזו, הרחיב בית המשפט את דרישת הפנייה המוקדמת מכוח חובת תום הלב וההגינות, בציינו כי ”המציאות מלמדת שהליכים רבים מסתיימים ממש לאחר שהעסקים הקטנים מקבלים את הבקשה לאישור, ופועלים מיד לתיקון ההפרות“, וכי היעדר פנייה מוקדמת ”יכול להיחשב כניצול לרעה של ההליכים המשפטיים“. בית המשפט קבע כי דין הבקשות להידחות בעילות אלה: בקשה אחת נדחתה והמבקש חויב בהוצאות, ובחמש האחרות אושרה ההסתלקות בלא הגמול ושכר הטרחה שהוסכמו, ובמקומם נפסקו למבקש ולבאי כוחו גמול ושכר טרחה בסך כולל של 1,000 ₪ מכל אחת מחמש המשיבות – ”סכום שיהיה שווה ערך לטרחה שהייתה כרוכה במשלוח מכתב של פנייה מוקדמת“.

יש להציג את פסק הדין במידתו: זוהי הכרעה מנומקת של בית משפט מחוזי בדן יחיד, שאינה הלכה מחייבת של בית המשפט העליון, והיא עוסקת בהפרות פרסום ולא בחוסר נגישות מהותי. מה שמחייב באופן כללי הוא נוסח התקנה: הודעה, ותקופת תיקון של עד 60 ימים.

8. פיצויים, הגנות ותובענות ייצוגיות

סעיף 19נא(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי מעשה או מחדל בניגוד להוראות פרק הנגישות הוא עוולה אזרחית שפקודת הנזיקין חלה עליה. סעיף 19נא(ב) מאפשר לבית המשפט לפסוק, בלא הוכחת נזק, פיצויים ”בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים“ בשל עוולה בניגוד להוראה שנקבעה, בין היתר, לפי סעיף 19יב – הסעיף שמכוחו הותקנו תקנות האינטרנט. במילים אחרות: פיצוי ללא הוכחת נזק עד 50,000 ₪ לפי סעיף 19נא(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998, צמוד למדד ממרץ 2005 (מדד הבסיס לפי סעיף 19נא(ו) הוא מדד חודש פברואר 2005, המתפרסם במרץ) – כ-72,500 ₪ נכון ל-2026 לפי תחשיב הצמדה, לא סכום רשמי. סעיף 19נא(ו) קובע כי הסכום מתעדכן אחת לשנה לפי שיעור עליית המדד לעומת מדד הבסיס, אך אינו מטיל חובה לפרסם את הסכום המעודכן ברשומות; הסכום המעודכן הוא לפיכך תוצאת חישוב הצמדה, ולא סכום רשמי שפורסם.

סעיף 19נא(ג) מונה הגנות השוללות פיצוי ללא הוכחת נזק: הנתבע מקיים צו נגישות שהוצא נגדו בשל אותו מחדל; הגיש כתב התחייבות קודם למחדל והוא מקיימו; הוטל עליו עיצום כספי או ניתנה לו התראה מינהלית בשל אותו מחדל קודם לכן, לפרק הזמן שקבע הנציב לביצוע ההתאמות; הוגשה נגדו תביעה קודמת בשל אותו מחדל והוא מקיים את פסק הדין בה, או שהתביעה הקודמת הוגשה פחות משלושה חודשים קודם לכן והוא פועל לתיקון לפי לוח זמנים סביר; או שפנה לנציבות בשאילתה זמן סביר לפני הגשת התביעה. סעיף 19נא(ה) מונה את השיקולים לקביעת הסכום – ובהם מספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, סוג השירות והיקף הפעילות, טיב ועלות ההתאמה, ומחזור ההכנסות או שיעור הרווח – וסעיף 19נא(ד) מסמיך את שר המשפטים לקבוע תנאים, המתייחסים לעלות ההתאמה לעומת הכנסות הנתבע, שבהתקיימם לא ייפסק פיצוי ללא הוכחת נזק.

החשיפה המשמעותית אינה בתביעה האישית אלא בתובענה הייצוגית, הכלי שבו נעשה שימוש בפרשת בן אור. ההגנה המעשית הטובה ביותר מורכבת מארבעה רכיבים: הנגשה לפי התקן, הצהרת נגישות מלאה, ערוץ פנייה פעיל, וטיפול מתועד בכל פנייה בתוך תקופת 60 הימים.

9. אכיפה מינהלית

לצד המסלול האזרחי, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מקנה לנציבות כלי אכיפה מינהליים: צווי נגישות (סעיף 19מג לחוק), ולפי פרק ט׳ לחוק – עיצומים כספיים, התראות מינהליות וכתבי התחייבות. העיצומים שפרסמה הנציבות בשנים 2025–2026 – ובהם עיצום של למעלה מ-40,000 ₪ על המועצה האזורית מרחבים (18.8.2025) – עניינם נגישות פיזית של מקומות ושירותים. לא איתרנו עיצום כספי, צו נגישות או התראה מינהלית שפורסמו בשנים 2025–2026 בעניין נגישות אתר אינטרנט או אפליקציה; אין להסיק מכך דבר על העתיד, שכן הסמכות קיימת. במישור הממשלתי, הנחיית מערך הדיגיטל הלאומי ”הנגשת שירותים דיגיטליים חדשים לאנשים עם מוגבלות“ (הנחיה 2.2.24, בתוקף מאפריל 2021; גרסה מעודכנת 2.1 בתוקף מיום 1.1.2026) מחייבת את משרדי הממשלה לבנות שירותים דיגיטליים חדשים לפי ת״י 5568, ובפיתוח עצמי – גם לקבל אישור מורשה נגישות לפני ההשקה (ברכש חיצוני האישור מומלץ בלבד) – אמת מידה למה שהמדינה דורשת מעצמה.

הצהרת הנגישות היא אחד מארבעה מסמכים שכל אתר ואפליקציה זקוקים להם, לצד תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות; לסקירה המרוכזת ראו עמוד השירות.

שאלות נפוצות

האם כל אתר חייב להיות נגיש?

לא כל אתר, אך רוב האתרים העסקיים – כן. החובה חלה על מי שמספק ”שירות ציבורי“ כהגדרתו בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובכלל זה שירותים בתחומים המנויים בתוספת השנייה לחוק, באמצעות אתר או אפליקציה (תקנה 35 לתקנות הנגישות לשירות). לפי מדריך הנציבות, אתר שכולו מידע אינו חייב, והחובה מוטלת על בעל האתר או מפעילו ולא על מי שבנה אותו.

איזו גרסה של WCAG מחייבת בישראל?

תקנה 35א לתקנות הנגישות לשירות מפנה לתקן הישראלי ת״י 5568 חלק 1 ברמה AA. המהדורה שבתוקף, מספטמבר 2023, זהה למסמך WCAG 2.0 מדצמבר 2008 למעט שינויים לאומיים, המפורטים במאמר. קיימות גרסאות מאוחרות יותר של WCAG, אך לא איתרנו רוויזיה של התקן הישראלי המאמצת אותן.

מי פטור מהנגשת האתר?

לפי תקנה 35ו(ז) לתקנות הנגישות לשירות – עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, או חייב שמחזורו השנתי הממוצע אינו עולה על 100,000 ₪. לפי תקנה 35ו(ט) – חייב שמחזורו הממוצע 1,000,000 ₪ או פחות, אך רק לגבי אתר שהחל לפעול לפני 26.10.2017, לשלוש שנים הניתנות לחידוש ובתנאי שדרכי ההתקשרות עמו מפורסמות באופן נגיש. מדריך הנציבות נוקב ב-120,000 ₪; נוסח התקנה קובע 100,000 ₪.

מה חייבת לכלול הצהרת הנגישות?

לפי תקנה 35ה לתקנות הנגישות לשירות: מידע על התאמות הנגישות שבוצעו; פרטי רכז הנגישות, אם החייב מחויב למנותו; ופרטים ליצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות או בקשה להנגשה, לרבות דרישה לפי תקנה 35א(ד)(1). אם ניתן פטור טכנולוגי לפי תקנה 35ו(א), יצוינו גם הפטור וההתאמות החלופיות (תקנה 35ו(ג)). ההצהרה מוצבת ”במקום בולט“ באתר ובאפליקציה.

האם ניתן לתבוע בעל אתר בלי להודיע לו תחילה?

תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות לשירות קובעת כי סטייה מהוראות סימן האינטרנט אינה נחשבת הפרה אלא אם נשלחה לחייב הודעה והוא לא תיקן בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מקבלתה. בת״צ 52621-07-23 בן אור נ׳ אביב בית השקעות (מחוזי ת״א, 22.1.2024) קבע בית המשפט כי דין בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו בלא פנייה מוקדמת להידחות, דחה אחת מהן ואישר את ההסתלקות מן האחרות בלא הגמול ושכר הטרחה שהוסכמו – הכרעה של בית משפט מחוזי, לא הלכה של בית המשפט העליון.

מהו הפיצוי שבית המשפט רשאי לפסוק?

פיצוי ללא הוכחת נזק עד 50,000 ₪ לפי סעיף 19נא(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998, צמוד למדד ממרץ 2005 – כ-72,500 ₪ נכון ל-2026 לפי תחשיב הצמדה משוער, לא סכום רשמי. החוק אינו מחייב פרסום של הסכום המעודכן, ולכן זהו חישוב הצמדה ולא סכום רשמי. סעיף 19נא(ג) מונה הגנות, ובהן פנייה מוקדמת לנציבות בשאילתה.

האמור לעיל הוא מידע כללי על הדין הישראלי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. סכומי העיצומים והפיצויים הם הסכומים הקבועים בחיקוקים ובפרסומי הרשויות במועד הפרסום ומתעדכנים מעת לעת. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל המאמרים