יורשים שגרים בחו״ל – האם חייבים להגיע לישראל? צו ירושה או צו קיום צוואה מחו״ל, שלב אחר שלב

ירושה · Succession · 15 באוקטובר 2026 · 8 דקות קריאה

התשובה הקצרה

אף אחד לא צריך לטוס. צו ירושה (כשאין צוואה) או צו קיום צוואה (כשיש) מתקבל מהרשם לענייני ירושה בבקשה מקוונת, שעורך הדין של מבקש מיוצג חייב להגיש אלקטרונית (תקנה 14(ד) לתקנות הירושה). מה שהיורש בחו״ל חותם – תצהיר המבקש, ייפוי כוח, ואם רוצים הסתלקות מחלק בעיזבון – נחתם בפני קונסול ישראלי, המוסמך להשתמש בחו״ל בסמכויות נוטריון (סעיף 50א לחוק הנוטריונים), או בפני נוטריון מקומי עם אפוסטיל. שאר היורשים מקבלים הודעה בדואר רשום; הסכמתם אינה נדרשת (תקנה 14(ב)(4)). הצו עצמו דיגיטלי: הרשם שולח אותו בדוא״ל לעורך הדין ומעביר אותו לבנקים, לטאבו ולרשות המסים. שלושה דברים דורשים תשומת לב מחו״ל: אם הפטירה אירעה בחו״ל יש לרשום אותה בישראל; לצוואה מקורית שנמצאת בחו״ל יש מסלול חדש מאז 2023; והורה שמקום מושבו היה בחו״ל משנה לפי איזה דין ניתן הצו. על שלושתם להלן.

1. איזה צו, ומי מכריע

סעיף 66(א) לחוק הירושה מסמיך את הרשם לענייני ירושה להצהיר על זכויות היורשים: בצו ירושה כשאין צוואה, בצו קיום צוואה כשיש; צוואה שחלה רק על חלק מהעיזבון מולידה את שניהם (סעיף 66(ב)). סעיף 39 הוא הסיבה שאין מנוס מצו – אין לתבוע זכויות על פי צוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום – וסעיף 71 הוא הסיבה שהוא מספיק: שני הצווים ״כוחם יפה כלפי כל העולם״ כל עוד לא תוקנו או בוטלו. צו קיום או כתב מינוי שניתנו בחו״ל אינם באים במקומו: בית המשפט העליון קבע בע״א 598/85 כהנא שצו ירושה זר אינו ניתן לאכיפה בישראל כפסק חוץ. נכסים בישראל עוברים רק על פי צו ישראלי. מי שעדיין לא בטוח איזה צו נדרש במצבו, או אם בכלל נדרש צו, יתחיל במדריך ההחלטה.

2. מה השתנה ב-2023 – ולמה אתרים ישנים טועים

תיקון מס׳ 18 לחוק הירושה (במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023–2024, בתוקף מ-1 ביולי 2023) ביטל שלוש מהעילות שחייבו את הרשם להעביר תיק לבית המשפט לענייני משפחה: צוואה בעל פה, צוואה עם פגם צורני לפי סעיף 25, ומוריש שעל עיזבונו חל פרק המשפט הבין-לאומי הפרטי – כלומר מוריש שמקום מושבו היה בחו״ל. עילות אלה נמחקו מסעיף 67א(א). מה שנותר: התנגדות, המדינה כצד, הצטרפות היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי כמייצג יורש, ושיקול דעת הרשם. התוצאה המעשית, לפי דוח הפעילות של האפוטרופוס הכללי ל-2025: מתוך 1,197 בקשות שעניינן מוריש תושב חוץ שנסגרו ב-2025, 33 הועברו לבית המשפט; ובכלל התיקים, 98 אחוז הוכרעו אצל הרשם. אתרים באנגלית שכותבים ש״צוואה זרה כמעט תמיד מגיעה לבית המשפט לענייני משפחה״ או ש״התיק מועבר כשהנפטר גר בחו״ל״ מתארים את הדין שלפני יולי 2023. אותו תיקון הוסיף את מסלול צו הקיום הזר בסעיף 68(ב), המתואר בפרק 5 להלן; ותקנות הירושה תוקנו ב-2024 כך שפרסום בעיתון בוטל – ההודעה על הבקשה מתפרסמת באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות בלבד (תקנה 17(א)).

3. הרצף מחו״ל

1. רישום הפטירה בישראל אם אירעה בחו״ל. הרשם שואב את פטירתו של תושב ישראל ממרשם האוכלוסין ואינו זקוק לתעודה; אזרח ישראלי שנפטר בחו״ל צריך להירשם שם קודם, דרך הקונסוליה או משרד הפנים. לנפטר שאינו ישראלי – תעודת פטירה זרה ״מאושרת כדין״ (תקנה 14(ב)(2)): אפוסטיל, ותרגום נוטריוני אלא אם היא באנגלית.
2. בדיקה במרשם הצוואות המופקדות אצל הרשם (סעיף 73ד). צוואה שהופקדה בישראל ואיש לא ביקש לקיימה מולידה הודעה לזוכים שלושה חודשים אחרי הפטירה (סעיף 76).
3. קביעת מקום מושבו של המוריש בשעת מותו. ישראל – דין ישראלי, בלי חוות דעת. חו״ל – סעיף 137 מחיל את דין מקום המושב, נדרשת חוות דעת מומחה על אותו דין, והבקשה מוגשת לרשם במחוז שבו נמצאים נכסי העיזבון בישראל (תקנה 13(א)). ״מושב״ הוא מרכז החיים (סעיף 135) – לא אזרחות, ואין ״כלל חמש השנים״; אתרים שתולים את חוות הדעת באזרחות טועים.
4. חתימה על ייפוי הכוח ועל התצהיר בחו״ל. בפני קונסול ישראלי, המוסמך לסמכויות נוטריון לפי סעיף 50א לחוק הנוטריונים ולפי סעיף 7(5) רשאי ״לקבל ולאשר תצהיר״ – ואז אין צורך באפוסטיל – או בפני נוטריון מקומי, עם אפוסטיל לפי אמנת האג 1961, שישראל צד לה מ-1978. ייפוי כוח שניתן בחו״ל לפי דיני המקום פטור מדרישת הצורה הנוטריונית הישראלית (סעיף 20(ב)). הקונסול אינו מקבל תצהיר בשפה שאינו קורא: מביאים נוסח עברי, או תרגום עם תצהיר מתרגם.
5. הסתלקות, אם יש. יורש שמבקש לוותר על חלקו לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש עושה זאת בתצהיר לפי סעיף 6 ותקנה 16, הנחתם באותה דרך. הסתלקות של קטין או של מי שמונה לו אפוטרופוס טעונה אישור בית משפט (סעיף 6(ג)).
6. הודעה לשאר היורשים או הזוכים בטפסים שנקבעו, בדואר רשום או במסירה אישית עם תצהיר (תקנה 14(ב)(4)). כשאף קרוב משפחה קרוב אינו זוכה, ההודעה נשלחת גם לילדי המוריש או לבן זוגו, בהיעדרם להוריו, בהיעדרם לאחיו. חזקת מסירה: היום העשירי אחרי המשלוח (תקנה 52).
7. הגשה מקוונת. חובה למבקש מיוצג (תקנה 14(ד)); צוואה מקורית שנמצאת בישראל נמסרת לרשם בתוך שבעה ימים מההגשה. האגרה והוצאות הפרסום משולמות בהגשה (תקנה 14(ב)(6)).
8. פרסום וחלון ההתנגדויות. הרשם מפרסם באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות וקובע תקופה ״שלא תפחת משבועיים״ להתנגדויות (סעיף 67; תקנה 17(א)). כל המעוניין רשאי להתנגד בתוכה – ולפי סעיף 67, כל עוד לא ניתן הצו; הרשם רשאי להאריך את התקופה גם לאחר שחלפה (תקנה 19(ב)).
9. בדיקה. רוב התיקים נבדקים אצל עוזר רשם. חלקם חייבים לעבור לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה באפוטרופוס הכללי (תקנה 54(א1)): כשאף זוכה אינו ילד, צאצא, הורה או בן זוג של המוריש; כשיורש הוא נעדר, מצוי באפוטרופסות או תחת ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף; כשהצוואה בעל פה או פגומה צורנית; כשהיא לטובת מטרה ציבורית. לבא הכוח 45 ימים מהמצאת הבקשה להשיב (תקנה 54(ב)). זהו מקורם של ״45 הימים״ שמופיעים באתרים רבים כאילו היו חלון ההתנגדויות של היורשים; הם אינם כאלה. חלון ההתנגדויות הוא 14 ימים.
10. הצו. ניתן דיגיטלית (תקנות 23–24) ומועבר לטאבו, לרשות מקרקעי ישראל, לרשות המסים, לרשות התאגידים, לבנקים ולחברות הביטוח. עותק דיגיטלי עם אפוסטיל לשימוש בחו״ל ניתן להזמין מקוון. מה הבנק עושה איתו אחר כך – במאמר על חשבון הבנק של הנפטר.

4. המועדים שחשובים

שלב	תקופה	מקור
חלון התנגדויות	14 ימים מהפרסום; ניתן להארכה, גם אחרי שחלף	ס׳ 67; תק׳ 17(א); תק׳ 19(ב)
חזקת מסירה של דואר רשום	היום העשירי אחרי המשלוח	תק׳ 52
בא כוח היועץ המשפטי לממשלה	45 ימים מההמצאה, ניתן להארכה לבירורים	תק׳ 54(ב)–(ג)
צוואה מקורית אחרי הגשה מקוונת	7 ימים	תק׳ 14(ד)(1)
ערעור על הרשם לבית המשפט לענייני משפחה	15 ימים	תק׳ 46; ס׳ 151א
ממוצע הרשם, 2025, תיק מלא	כ-37 ימים צו ירושה; כ-45 ימים צו קיום	האפוטרופוס הכללי, דוח פעילות 2025

מחו״ל, משך הזמן הריאלי הוא שלב איסוף המסמכים – אפוסטילים, התור בקונסוליה, תרגום אם נדרש, ולמוריש תושב חוץ חוות הדעת על הדין הזר – ואחריו חמישה עד שבעה שבועות אצל הרשם. חודשיים עד ארבעה חודשים מקצה לקצה הם ציפייה סבירה לתיק ללא מחלוקת; התנגדות מעבירה את התיק לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 67א(א)(1)) ומשנה את קנה המידה לחלוטין.

5. הצוואה המקורית נמצאת בחו״ל

עד 2023 צוואה מקורית שהוחזקה אצל עורך דין בניו ג׳רזי הייתה צריכה לנסוע, או שהמבקש נזקק להיתר להוכיח את הצוואה בהעתק. סעיף 68(ב) קובע עתה שאם המקור נמצא מחוץ לישראל ולא ניתן להגישו, וערכאה שיפוטית או רשות מוסמכת שם נתנה צו קיום – הצוואה אינה טעונה הוכחה בהגשת המקור, ובלבד שהצו הזר הוכח כתעודת חוץ לפי סעיף 30 לפקודת הראיות. תקנה 14(ב)(3) מונה את הצו הזר בין המסמכים שיכולים ללוות בקשה לצו קיום. בפועל: העתק מאושר של הצו הזר עם אפוסטיל, מצורף לבקשה הישראלית, והצוואה כפי שהוצגה שם. כשאין צו קיום זר, נותר המסלול הישן – בקשה להוכחת הצוואה בהעתק, שהיום בסמכות הרשם.

6. מה עורך הדין בישראל צריך מכם

• מספר הזהות הישראלי של המוריש, ואם הפטירה הייתה בחו״ל – תעודת הפטירה הזרה עם אפוסטיל.
• הצוואה (מקור, או צו הקיום הזר עם אפוסטיל), ושמות, כתובות ומספרי זהות או דרכון של כל היורשים או הזוכים, כולל מי שיסתלק.
• כשהמוריש היה תושב חוץ: שם עורך הדין באותה מדינה שייתן את חוות הדעת על הדין הזר, ומסמך המעיד על הנכס בישראל (נסח טאבו או אישור בנק) לקביעת מחוז הרשם.
• תור בקונסוליה – או נוטריון מקומי ומשרד האפוסטיל – לייפוי הכוח ולתצהיר. בדרך כלל מפגש אחד מכסה הכול.

שני עניינים נשארו מחוץ למאמר הזה בכוונה. מה שהמשפחה צריכה לעשות לפני שהורה מאבד כשירות – כדי שאפשר יהיה לנהל את חשבון הבנק והדירה בלי אפוטרופסות – הוא נושאו של המאמר על ייפוי כוח מתמשך כשהילדים בחו״ל. וכל מה שנוגע לצוואה, לנאמנות או להליך עיזבון בארצות הברית או במדינה אחרת הוא עניינו של עורך דין המוסמך שם; המשרד מייעץ בצד הישראלי ומתאם עם אותו עורך דין.

שאלות נפוצות

האם חייבים להגיע לישראל כדי לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה?

לא. אין דרישת נוכחות בחוק הירושה או בתקנות הירושה. מבקש מיוצג מגיש את הבקשה מקוון באמצעות עורך דין בישראל (תקנה 14(ד)); תצהיר המבקש, הסתלקות אם יש, וייפוי הכוח לעורך הדין נחתמים בחו״ל בפני קונסול ישראלי – שמוסמך לסמכויות נוטריון לפי סעיף 50א לחוק הנוטריונים – או בפני נוטריון מקומי בצירוף אפוסטיל.

האם שאר היורשים צריכים להסכים?

אצל הרשם לענייני ירושה – לא. תקנה 14(ב)(4) דורשת הוכחה שנשלחה הודעה על הבקשה ליורשים או לזוכים האחרים בדואר רשום (או נמסרה אישית). הסכמה בכתב של כל הנוגעים בדבר נדרשת רק במסלול בית הדין הדתי (סעיף 155) או כשמבקשים מהרשם למנות מנהל עיזבון (תקנה 31(א)).

הצוואה המקורית אצל עורך הדין בארה״ב. חייבים לשלוח אותה לישראל?

לא בהכרח. מאז 1 ביולי 2023 קובע סעיף 68(ב) לחוק הירושה שאם המקור נמצא מחוץ לישראל ולא ניתן להגישו, וערכאה שיפוטית או רשות מוסמכת בחו״ל נתנה צו קיום – הצוואה אינה טעונה הוכחה בהגשת המקור, ובלבד שהצו הזר הוכח כתעודת חוץ לפי סעיף 30 לפקודת הראיות; בפועל – העתק מאושר עם אפוסטיל. תקנה 14(ב)(3) משקפת זאת.

האם צו קיום אמריקאי או קנדי תקף בישראל מעצמו?

לא. בית המשפט העליון קבע בע״א 598/85 כהנא שצו ירושה או צו קיום זר אינו ניתן לאכיפה בישראל כפסק חוץ; נכסים בישראל עוברים רק על פי צו ישראלי (סעיפים 39, 66 ו-71). הצו הזר הוא עם זאת ראיה שימושית לפי סעיף 68(ב), והבקשה הישראלית מצרפת אותו.

כמה זמן זה לוקח?

לפי נתוני הרשם ל-2025 – כ-37 ימים לצו ירושה וכ-45 ימים לצו קיום צוואה בתיק מלא, לאחר תקופת התנגדויות של 14 ימים שמתחילה בפרסום (סעיף 67; תקנה 17). יש להוסיף את זמן איסוף המסמכים, האפוסטילים והתרגום. אם התיק הועבר לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לו 45 ימים להשיב (תקנה 54(ב)) – וזה מקורם של ״45 הימים״ שאתרים רבים מזכירים.

אילו מסמכים צריך לתרגם?

לפי תקנה 54א, מסמך בשפה שאינה עברית, ערבית או אנגלית יצורף אליו תרגום לעברית או לערבית מאושר בידי נוטריון. מסמך באנגלית אינו טעון תרגום, אלא אם הרשם הורה אחרת.

ההורה גר בארה״ב אבל השאיר דירה בישראל. זה שונה?

כן. סעיף 137 לחוק הירושה מחיל על הירושה את דין מקום מושבו של המוריש בשעת מותו – מרכז חייו, סעיף 135 – ולכן הצו הישראלי ניתן לפי אותו דין זר, והרשם דורש חוות דעת מומחה עליו. מאז 2023 תיק כזה אינו עובר אוטומטית לבית המשפט לענייני משפחה; הרשם מכריע בו, במחוז שבו נמצאים הנכסים בישראל (תקנה 13(א)). חוות הדעת על הדין הזר היא עניינו של עורך דין באותה מדינה, בתיאום עם עורך הדין הישראלי שמגיש.

האמור לעיל הוא מידע כללי על הדין הישראלי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. המשרד אינו מייעץ בדין של מדינה אחרת; שאלות על צוואה, נאמנות או הליך עיזבון בחו״ל יש להפנות לעורך דין המוסמך שם. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל המאמרים