למה תיק ירושה עובר מהרשם לבית המשפט לענייני משפחה – ולמה הוא נתקע

ירושה · Succession · 15 באוקטובר 2026 · 7 דקות קריאה

התשובה הקצרה

יש שני ״מעקפים״ נפרדים שבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה יכולה לעבור בהם, ורוב ההסברים מערבבים ביניהם. הראשון הוא העברה לבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 67א לחוק הירושה: הרשם לענייני ירושה מאבד את התיק, הוא הופך לתובענה, וחלים לוחות הזמנים של התדיינות. מאז 1 ביולי 2023 זה קורה בחמש עילות בלבד – התנגדות, המדינה כצד, הצטרפות היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי כמייצג יורש, או שיקול דעת הרשם. מוריש שגר בחו״ל, צוואה פגומה צורנית וצוואה בעל פה כבר אינם מעבירים תיק. המעקף השני הוא העברה לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה באפוטרופוס הכללי לפי תקנה 54 לתקנות הירושה: הרשם שומר את התיק אבל חייב לשמוע קודם את המדינה, ולבא הכוח 45 ימים להשיב. אלה ״45 הימים״ שמסתובבים באינטרנט כאילו היו חלון התנגדויות. הם לא; חלון ההתנגדויות של היורשים הוא 14 ימים. תיק שהשתתק יושב בדרך כלל במעקף השני, לא בראשון.

1. סעיף 67א כפי שהוא היום

סעיף 66(א) מסמיך את הרשם להצהיר על זכויות היורשים. סעיף 67א(א) מונה את המקרים שבהם, ״על אף האמור בסעיף 66(א)״, בקשה שהוגשה לרשם תועבר לבית המשפט:

1. הוגשה התנגדות לבקשה;
2. המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;
3. היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ראו לנכון ליזום הליך או להצטרף אליו;
4. האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהוא מנהל את רכושו, או נעדר;
5. –7. נמחקו;
8. הרשם ראה לנכון להעביר את הבקשה.

פסקאות 5 עד 7 – צוואה בעל פה לפי סעיף 23, צוואה שיש בה פגם או חסר לפי סעיף 25, וירושה שחלות עליה הוראות הפרק השביעי (משפט בין-לאומי פרטי) – בוטלו בתיקון מס׳ 18 לחוק הירושה, שנחקק במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023–2024 ונכנס לתוקף ב-1 ביולי 2023. דברי ההסבר נימקו: הניסיון לימד שרוב התיקים האלה פשוטים להכרעה, והרשם עצמו ביקש שנים לאפשר לו לקיים צוואה פגומה כשכל הנוגעים בדבר מסכימים. האפקט מדיד. בדוח הפעילות של האפוטרופוס הכללי ל-2025 נסגרו אצל הרשם 1,197 בקשות שעניינן מוריש תושב חוץ, 33 מהן בהעברה לבית המשפט – חלקן מסיבות אחרות – ובכלל התיקים 98 אחוז הוכרעו אצל הרשם. אתר באנגלית שכותב ש״צוואה זרה כמעט תמיד מגיעה לבית המשפט לענייני משפחה״, או מונה ״יורש קטין״ או ״נפטר תושב חוץ״ כעילות העברה, מתאר את הדין שלפני יולי 2023. (גם האזכור של קטין בפסקה 4 נעלם; יורש קטין או מצוי באפוטרופסות מפנה את התיק לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להלן, לא לבית המשפט.)

כשהעברה כן קורית, תקנה 20 מעבירה את התיק כולו; תקנה 21 מגדירה מחדש את הצדדים – המבקש כתובע, המתנגד או המדינה כנתבע – וסעיף 67א(ב) רואה בבקשה תובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה-1995. בית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כפי שהרשם היה עושה (סעיף 67א(ב)) ומעביר את צוו לרשם לרישום במרשם הארצי (סעיף 67א(ג), סעיף 73ד). הוא רשאי גם למנות מנהל עיזבון זמני לשמירת העיזבון בינתיים (סעיף 77) – הבקשה הראשונה המקובלת אחרי שהוגשה התנגדות ודירה עומדת ריקה.

2. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה – המעקף שבאמת תוקע תיקים

תקנה 54(א1) מחייבת את המבקש להמציא העתק מהבקשה לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה באפוטרופוס הכללי כשבבקשה לרשם מתקיים אחד מאלה:

• הצוואה לטובת מטרה ציבורית או הקדש ציבורי;
• הצוואה בעל פה (סעיף 23);
• בצוואה פגם או חסר לפי סעיף 25;
• יורש, זוכה או יורש מסתלק הוא נעדר, אדם שמונה לו אפוטרופוס (או שבקשה למינוי תלויה ועומדת), או אדם שייפוי כוח מתמשך שלו נכנס לתוקף;
• אף אחד מהיורשים או הזוכים אינו ילד או צאצא, הורה או צאצא של הורה, או בן זוג של המוריש.

הפריט האחרון הוא שתופס משפחות בחו״ל: צוואה שמורישה את הדירה בישראל לאחיינים, לחבר או לעמותה היא ללא זוכה ״קרוב״ וחייבת לעבור לבא הכוח. תקנה 54(ד) מוסיפה את שיקול דעת הרשם להעביר כל תיק ״מטעמים מיוחדים״ – מוריש תושב חוץ שחוות הדעת על הדין הזר בעניינו מעוררת שאלה הוא מועמד אופייני. תקנה 54(ב) נותנת אז לבא הכוח 45 ימים מההמצאה להודיע אם ברצונו להתייצב או לטעון; תקנה 54(ג) מאפשרת לו לבקש זמן נוסף לבירורים. אם אינו מתייצב, הרשם מכריע; אם כן, התיק נפתר על פי הערותיו, או – כשהוא מחליט להצטרף להליך – עובר לבית המשפט לפי סעיף 67א(א)(3).

הזמן הרשמי (מדריכי האפוטרופוס הכללי ודפי השירות) הוא כ-50 ימים לצו כשבא הכוח מעורב, עם תגובה ראשונה בתוך 30 ימים. ביקורת מבקר המדינה מ-2016, האחרונה שפורסמה, מצאה שבדיקת בא הכוח נמשכה 67 ימים בממוצע וחרגה מתקופת 45 הימים בכשני שלישים מהתיקים. הפער הזה – 45 ימים על פי הדין שבפועל מתארכים, בתיק שאיש לא סיפר ליורשים בחו״ל שהועבר – הוא הסיבה השכיחה ביותר לכך שבקשה של ״שישה שבועות״ הופכת לבקשה של ארבעה חודשים.

3. 14 הימים, 45 הימים ושאר המועדים

מועד	של מי	תקופה	מקור
התנגדות לבקשה	כל המעוניין	14 ימים מהפרסום (לא פחות משבועיים); ניתן להארכה גם לאחר שחלף; ובכל מקרה עד מתן הצו	ס׳ 67; תק׳ 17(א); תק׳ 19(ב)
תגובת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה	המדינה	45 ימים מהמצאת הבקשה; ניתן להארכה לבירורים	תק׳ 54(ב)–(ג)
התנגדות של זוכי צוואה מופקדת או מאוחרת	אותם זוכים	14 ימים מההודעה	תק׳ 18(ב); תק׳ 22
חזקת מסירה של דואר רשום	–	היום העשירי אחרי המשלוח	תק׳ 52
תגובה לבקשה לתיקון או ביטול צו	שאר היורשים	14 ימים	תק׳ 27(ב)(2)
ערעור על החלטת הרשם	כל צד	15 ימים, לבית המשפט לענייני משפחה	תק׳ 46; ס׳ 151א
מחיקת תיק לא פעיל	הרשם	אחרי התראה	תק׳ 54ב

לא קשה לנחש מאיפה ״45 הימים״ דלפו למדריכים באנגלית: טופס בקשת צו הירושה של בתי הדין הרבניים עצמם מורה למבקשים להמתין לתשובת הרשם ״עד 45 ימים מההגשה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהפרסום״ – אותה תקופת תגובה של המדינה, כפי שהיא נראית מהמסלול של בית הדין הדתי. זה מעולם לא היה המועד של היורשים.

4. איך קוראים תיק תקוע

התיק המקוון אצל הרשם מציג סטטוס, לא סיבה. ארבעה הסברים מכסים את רוב התיקים השותקים. ראשית, התיק אצל בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לפי תקנה 54 – או משום שחובה היה להעבירו (היעדר זוכה קרוב הוא הטריגר המקובל בתיקים מחו״ל) או משום שהרשם העביר אותו; השאלה לשאול היא אם ניתנה תגובה או בקשה לבירורים. שנית, הודעת ליקויים נשלחה לכתובת הדוא״ל שבתיק ולא נראתה; תקנה 14(ד) הופכת את החשבון המקוון לערוץ. שלישית, המרשם העלה צוואה מופקדת או מאוחרת, והודעה נשלחה לזוכיה עם 14 ימים להתנגד (תקנות 18(ב) ו-22) – התיק אינו תקוע, הוא ממתין. רביעית, התיק הועבר לפי סעיף 67א, בדרך כלל אחרי התנגדות, והוא קיים עתה כתובענה בבית המשפט לענייני משפחה במספר חדש; מסך הרשם לא יאמר זאת במפורש. תיק שאיש אינו מקדם עלול בסופו של דבר להימחק אחרי התראה (תקנה 54ב), ולכן כתובת הרישום צריכה להיות חשבון של עורך דין ולא דוא״ל פרטי של יורש.

5. מה זה אומר למשפחה בחו״ל

• הורה שגר בחו״ל אינו אומר, כשלעצמו, בית משפט. הוא אומר חוות דעת על הדין הזר (סעיף 137) ורשם במחוז הנכס בישראל (תקנה 13(א)). את חוות הדעת נותן עורך דין באותה מדינה; עורך הדין הישראלי מגיש אותה.
• צוואה לטובת מי שאינו ילד, הורה או בן זוג אומרת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה. לתקצב את 45 הימים, ולצפות ששאלות בא הכוח יגיעו לעורך הדין הישראלי; לענות עליהן בחבילה אחת שלמה.
• התנגדות אומרת בית משפט, יהיה אשר יהיה. ההחלטה אם להתנגד, או להתפשר לפני הפרסום, היא שקובעת את קנה המידה – שבועות או שנים. משפחות המפוצלות בין יבשות פותרות יותר מהמקרים האלה בהסכם חלוקה בכתב מאשר בהתדיינות.
• לפני כל זה: הרצף ליורשים בחו״ל, אפשרויות החתימה והמסמכים – במאמר שלב אחר שלב; איזה צו נדרש במצב נתון – במדריך ההחלטה.

שאלות נפוצות

האם צוואה שנערכה בחו״ל, או מוריש שגר בחו״ל, מעבירים את התיק לבית המשפט לענייני משפחה?

כבר לא. עד 30 ביוני 2023 חייב סעיף 67א(א)(7) העברה בכל מקרה שחל פרק המשפט הבין-לאומי הפרטי – בפועל כל מוריש תושב חוץ – ופסקאות (5)–(6) כיסו צוואה בעל פה וצוואה פגומה צורנית. תיקון מס׳ 18 ביטל את שלושתן. היום הרשם מכריע בתיקים אלה, אלא אם מתקיימת אחת העילות שנותרו: התנגדות, המדינה כצד, הצטרפות היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי כמייצג יורש, או החלטת הרשם עצמו להעביר.

מהם ״45 הימים״ שאני קורא עליהם בכל מקום?

תקנה 54(ב): משהומצא העתק הבקשה לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לו 45 ימים להודיע אם ברצונו להתייצב או לטעון. זו תקופת התגובה של המדינה בתיקים שחובה להעביר אליה לפי תקנה 54(א1). זה לא חלון ההתנגדויות של היורשים, שהוא 14 ימים מהפרסום (סעיף 67; תקנה 17), וזו לא תקופת המתנה בתיקים רגילים, שכלל אינם מגיעים לבא הכוח.

אילו תיקים עוברים לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה?

תקנה 54(א1): כשאף יורש או זוכה אינו ילד, צאצא, הורה או בן זוג של המוריש (אחיינים, חברים, עמותות); כשיורש או זוכה הוא נעדר, מצוי באפוטרופסות, בקשה לאפוטרופסות עליו תלויה ועומדת, או שייפוי כוח מתמשך שלו נכנס לתוקף; כשהצוואה בעל פה או פגומה צורנית לפי סעיף 25; וכשהיא לטובת מטרה ציבורית. לפי תקנה 54(ד) הרשם רשאי להעביר כל תיק אחר ״מטעמים מיוחדים״ – מוריש תושב חוץ עם חוות דעת חריגה הוא דוגמה אופיינית.

מה בית המשפט לענייני משפחה עושה עם תיק שהועבר?

סעיף 67א(ב): הבקשה נחשבת תובענה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה; המבקש הופך לתובע, המתנגד או המדינה לנתבע (תקנה 21). לבית המשפט כלים שאין לרשם – ראיות, עדים, מנהל עיזבון זמני לפי סעיף 77 – ולוח זמנים של התדיינות. צו של בית המשפט מועבר לרשם לרישום (סעיף 67א(ג)).

באתר הרשם אין שינוי חודשיים. מה קורה?

בדרך כלל אחד מארבעה דברים: התיק אצל בא כוח היועץ המשפטי לממשלה (תקנה 54 – יש לברר אם ניתנה תגובה או בקשה לבירורים); הרשם שלח הודעת ליקויים שהגיעה רק לדוא״ל שבתיק; צצה צוואה מופקדת או מאוחרת והודעה נשלחה לזוכיה עם 14 ימים להתנגד (תקנה 18(ב), 22); או שהתיק הועבר לפי סעיף 67א והוא עכשיו תובענה בבית המשפט במספר חדש. תיק שאיש אינו מקדם עלול בסופו של דבר להימחק אחרי התראה (תקנה 54ב).

כמה זמן, באמת?

נתוני האפוטרופוס הכללי ל-2025: כ-37 ימים לצו ירושה וכ-45 ימים לצו קיום צוואה בתיק מלא; כ-50 ימים כשבא כוח היועץ המשפטי לממשלה מעורב. ביקורת מבקר המדינה מ-2016 מצאה שבדיקת בא הכוח נמשכה 67 ימים בממוצע וחרגה מ-45 הימים בכשני שלישים מהתיקים – הסיבה המבנית לכך שחלק מהתיקים נתקעים. אין נתון רשמי לבית המשפט לענייני משפחה אחרי העברה; הערכות של עורכי דין – כמה חודשים לתיק ללא מחלוקת והרבה יותר משנה לתיק שנוי במחלוקת – הן הערכות, לא סטטיסטיקה.

האמור לעיל הוא מידע כללי על הדין הישראלי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. נתוני משכי הטיפול הם ממוצעים שפרסם האפוטרופוס הכללי ומשתנים מתיק לתיק. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל המאמרים