גיל 18: אפוטרופסות, תומך בקבלת החלטות או ייפוי כוח מתמשך

צרכים מיוחדים ונאמנות · Special Needs Planning · 4 בנובמבר 2026 · 7 דקות קריאה

התשובה הקצרה

ביום שבו הילד מגיע לגיל 18 הוא נעשה בגיר (סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962). ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים בלבד (סעיף 14), והאפוטרופסות על קטין פוקעת כשהוא מגיע לבגירות (סעיף 62). מאותו יום ההורים אינם מוסמכים לפעול בשמו רק משום שהם הוריו.

החוק מציע שלוש דרכים עיקריות לסייע לבגיר עם מוגבלות: ייפוי כוח מתמשך שהצעיר נותן בעצמו, אם הוא מסוגל להבין את משמעותו (סעיפים 32א ו-32ב); תומך בקבלת החלטות, שעוזר לו להחליט בעצמו ואינו מחליט במקומו (סעיף 67ב); ומינוי אפוטרופוס בידי בית המשפט – רק כשלא ניתן להשיג את המטרה בדרך המגבילה פחות (סעיף 33א). הדרך המתאימה נקבעת לפי יכולותיו, צרכיו ורצונותיו של הצעיר עצמו.

1. מה משתנה ביום ההולדת ה-18

עד גיל 18 פעולה משפטית של קטין טעונה את הסכמת נציגו, ובדרך כלל נציגיו הם הוריו (סעיפים 4 ו-14 לחוק). לפי סעיף 3, ”אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר“, ולפי סעיף 2 כל אדם כשר לפעולות משפטיות, אלא אם כשרותו נשללה או הוגבלה בחוק או בפסק דין.

בפועל, מגיל 18 הצעיר פועל בשמו שלו. אם הוא זקוק לעזרה בקבלת החלטות או לאדם שיפעל בשמו, נדרש אחד מההסדרים שהחוק קובע – ייפוי כוח מתמשך שהוא עצמו נתן, צו של בית המשפט למינוי תומך בקבלת החלטות, או צו למינוי אפוטרופוס. בקשות כאלה נדונות בבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 1(6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה-1995).

2. שלוש הדרכים – השוואה

3. סעיף 33א – קודם בודקים דרך פחות מגבילה

סעיף 33א לחוק קובע שבית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לבגיר לפי סעיף 33(א)(4) אלא אם התקיימו שלושה תנאים: בלי מינוי עלולים להיפגע זכויותיו, האינטרסים שלו או צרכיו; לא הופקד ייפוי כוח מתמשך שהוא ערך באותם עניינים; ולא ניתן להשיג את המטרה בדרך ”המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו“, לאחר בחינת החלופות, ”לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב“.

לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו אך מסוגל לקבל החלטות לגביהם, אפוטרופוס ימונה רק בנסיבות מיוחדות, ולא יוסמך לקבל החלטה בשמו בניגוד לרצונו (סעיף 33א(ב)). גם כשממונה אפוטרופוס, בית המשפט מצמצם את העניינים שנמסרים לו ככל האפשר, שוקל לקצר את תקופת המינוי ומנמק את שיקוליו (סעיף 33א(ה)–(ח)).

4. ייפוי כוח מתמשך של הצעיר עצמו

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שאדם נותן בעצמו. לפי סעיף 32ב(א), רק ”אדם בגיר שהוא בעל כשירות“ רשאי לתת אותו. סעיף 32א מגדיר ”בעל כשירות“ כמי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו, ואם הוא אדם עם מוגבלות – בהינתן התאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998.

לכן ייפוי כוח מתמשך אפשרי רק מגיל 18, ורק כשהצעיר עצמו מבין על מה הוא חותם. ההורים אינם יכולים לחתום עליו במקומו. מיופה הכוח יכול להיות כל יחיד שמלאו לו 18 ושמתקיימים בו התנאים שבסעיף 32ג – למשל אחד ההורים או שניהם. הממנה חותם בנוכחות פיזית בפני עורך דין. מידע נוסף בעמוד ייפוי כוח מתמשך.

צעיר בעל כשירות רשאי גם לתת הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, ובהן לציין מי הוא מבקש שימונה לו אם בעתיד יתקיימו התנאים למינוי, ומה רצונו לגבי החלטות שיתקבלו בשמו (סעיף 35א).

5. תומך בקבלת החלטות – איך זה עובד

לפי סעיף 67ב(א), התומך מסייע לאדם לקבל מידע מכל גוף, להבין אותו – כולל החלופות האפשריות והשלכותיהן – ”בשפה פשוטה וברורה המובנת לו“, ולממש את החלטותיו ואת זכויותיו. ההחלטה עצמה נשארת בידי הצעיר.

לפי מדריך האפוטרופוס הכללי באתר gov.il, את הבקשה מגיש האדם עצמו, ומשפחתו או אנשי מקצוע המכירים אותו יכולים לסייע לו. לפני ההגשה מתקיימת פגישת מידע עם נציג האפוטרופוס הכללי, והאישור על קיומה מצורף לבקשה. הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה הקרוב למקום מגוריו של האדם, ובית המשפט מבקש תסקיר מעובד סוציאלי לסדרי דין. בצו המינוי מציין בית המשפט את תחומי התמיכה, את זהות התומך ואת תקופת המינוי.

המדריך מתאר שלושה סוגי תומכים: תומך קרוב (בן משפחה או חבר קרוב), תומך מתנדב ותומך מקצועי בשכר, וקובע ש”הבחירה בזהות התומך לעולם תישאר בידי מקבל ההחלטות“. לצד התמיכה אפשר לבקש אמצעי שמירה לפי סעיף 68 לחוק.

6. מתי מתחילים

עד גיל 18 ההורים פועלים כאפוטרופסים טבעיים. רק בגיר יכול לתת ייפוי כוח מתמשך (סעיף 32ב(א)), ותומך בקבלת החלטות ממונה לבגיר (סעיף 67ב(ד)).

לפי מדריך האפוטרופוס הכללי, הליך מינוי תומך בקבלת החלטות כולל כמה שלבים: פגישת מידע עם נציג האפוטרופוס הכללי, הגשה לבית המשפט לענייני משפחה, תסקיר ודיון. הבחינה המקדימה – מה הצעיר מבין ורוצה, באילו תחומים הוא זקוק לעזרה ומי במשפחה מוכן ומסוגל לסייע – אינה תלויה בגיל, ואפשר לערוך אותה גם לפני יום ההולדת ה-18.

7. הקול של הצעיר

החוק מעמיד את הצעיר במרכז בכל אחת מהדרכים:

• לפני מינוי אפוטרופוס, בית המשפט ישמע את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו (סעיף 36).
• בית המשפט ממנה את מי שמתאים ביותר לטובת האדם, ”תוך התחשבות ברצונו“ (סעיף 35(א)).
• אפוטרופוס של בגיר פועל באופן שמגביל את זכויותיו וחירותו במידה הפחותה ביותר, ומעודד אותו לקבל החלטות בעצמו ככל שהוא מסוגל (סעיף 67ה).
• האפוטרופוס שומע את דעתו, משתף אותו ומתייעץ עמו, אם ניתן לברר את דעתו, וככלל פועל לפי רצונו כשהוא מסוגל להבין בדבר ואת משמעות ההחלטה, אלא אם האפוטרופוס סבור שההחלטה תגרום לו פגיעה של ממש (סעיף 67ו).

8. הקשר לתכנון של ההורים

ההסדר לצעיר הוא חלק אחד מהתמונה. החלק השני הוא המסמכים של ההורים עצמם:

• צוואה ונאמנות. מי יחזיק את מה שתורישו לילד, לאילו מטרות ומי יפקח – היום שאחרינו – תכנון עתיד לילד עם מוגבלות ועריכת צוואה.
• ייפוי כוח מתמשך להורים. כדי שאם אחד ההורים לא יוכל לפעול בענייניו שלו, יהיה מי שמוסמך לפעול בשמו – ייפוי כוח מתמשך.
• מי ימשיך אחריכם. הורה שהוא אפוטרופוס של ילדו הבגיר רשאי לציין בצוואתו, או במסמך הבעת רצון שנחתם בפני עורך דין, את מי שהוא מבקש שימונה לאפוטרופוס במקומו, ולתת הנחיות. בית המשפט שומע את הצעיר, מתחשב ברצונו ובוחן אם המינוי עולה בקנה אחד עם טובתו (סעיף 64א).

השפעה על קצבאות נבחנת בתיאום עם הגורמים המוסמכים.

שאלות נפוצות

האם ההורים ממשיכים להיות אפוטרופסים של הילד גם אחרי גיל 18?

לא באופן אוטומטי. ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים (סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962), והאפוטרופסות על קטין פוקעת כשהוא מגיע לבגירות (סעיף 62). מגיל 18 נדרש הסדר שהחוק קובע – ייפוי כוח מתמשך, תומך בקבלת החלטות או מינוי אפוטרופוס בידי בית המשפט.

האם צעיר עם מוגבלות יכול לחתום על ייפוי כוח מתמשך?

כן, אם הוא בגיר ו”בעל כשירות“ – כלומר מסוגל להבין את המשמעות של ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו, בהינתן התאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (סעיפים 32א ו-32ב). הבחינה נעשית לגבי כל אדם בנפרד, והוא חותם בעצמו בנוכחות פיזית בפני עורך דין.

מה ההבדל בין תומך בקבלת החלטות לבין אפוטרופוס?

תומך עוזר לצעיר לקבל מידע, להבין אותו ולממש את החלטותיו, אבל אינו מחליט בשמו (סעיף 67ב(ג)). אפוטרופוס מוסמך להחליט בעניינים שבית המשפט מסר לו, ולפני כן הוא חייב לשמוע את הצעיר ולשתף אותו, אם ניתן לברר את דעתו (סעיף 67ו). בית המשפט ימנה אפוטרופוס רק אם לא ניתן להשיג את המטרה בדרך פחות מגבילה, ובכלל זה תומך (סעיף 33א(א)(3)).

מי מגיש את הבקשה ולאן?

בקשה למינוי אפוטרופוס יכולים להגיש בן הזוג של האדם, קרובו, או היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 33(ב)). לפי מדריך האפוטרופוס הכללי, בקשה למינוי תומך בקבלת החלטות מגיש בדרך כלל האדם עצמו, ומשפחתו או אנשי מקצוע המכירים אותו יכולים לסייע לו. מינוי תומך יכול להיעשות גם כשהוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס והעובד הסוציאלי לסדרי דין ממליץ על תומך במקומו. הבקשות נדונות בבית המשפט לענייני משפחה.

האם אפשר למנות אפוטרופוס רק לעניין מסוים?

כן. בית המשפט מפרט בהחלטתו אילו עניינים נמסרים לאפוטרופוס – עניין מסוים, עניינים רפואיים, אישיים או רכושיים – ומצמצם אותם ככל האפשר (סעיף 33א(ד)–(ה)).

האם מינוי אפוטרופוס לבגיר הוא לכל החיים?

לא בהכרח. בית המשפט שוקל לקצר את תקופת המינוי אם ניתן להשיג את המטרה בתקופה קצרה יותר (סעיף 33א(ו)), והאפוטרופסות על בגיר פוקעת אם בית המשפט קבע שחדלו הסיבות לה או שהושגה מטרתה (סעיף 62).

האמור לעיל הוא מידע כללי על הדין הישראלי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לפני קבלת החלטה יש להיוועץ בעורך דין ביחס לנסיבות הקונקרטיות.

→ לכל המאמרים למשפחות